מקומון ברמת השרון יפצה חברי מועצה בגין הוצאת לשון הרע

1.         התובעים הגישו תביעה על סך 300,000 ש"ח נגד הנתבעים בעילת הוצאת לשון הרע.

2.         התובע 1 (להלן: "קאול") הוא איש עסקים ואיש ציבור ובין היתר מכהן כחבר מועצת העיר רמת השרון.

3.         התובע 2 - עו"ד זילברשטיין הוא עורך דין, שמכהן אף הוא כחבר מועצת העיר רמת השרון.

4.         התובע 3  (להלן:"גולן") הוא אדריכל אשר כיהן כמהנדס העיר רמת השרון.

5.         הנתבעת 1 היא חברה, המוציאה לאור, בין היתר את המקומון "קול ברמה" המופיע ברמת השרון (להלן: "המקומון").

הנתבע 2 (להלן:" אדטגי") הוא עורך המקומון והנתבע 3 הוא עורך אחראי של המקומון.

6.         ביום 11/5/05 פורסמה במקומון, תחת הכותרת: "דבר עורך", כתבה שהכותרת שלה היא: "די!".

בכתבה כתב אדטגי על האופוזיציה ברמת השרון ובין היתר נכתב בכתבה:

"...המלחמה ברמת השרון, וזה ידוע, עברה כבר את גבול הטעם הטוב. כשאופוזיציה לוקחת לעצמה תפקידים של רשות ממלכתית (כמו בדיקת איכות מים). זה בסיידר. פתטי, אבל בסיידר. יכולים הם גם להקים קואליציית  צללים ולשחק אותה בכאילו, אם אין להם חיים, גם זה סוג של פורקן. אבל מכאן ועד להמציא, לשקר, סביר שלא ביודעין, ולעשות הכל כדי שעירייה לא תצליח לתפקד במישרין, זו כבר בגידה. מרד באושיות השלטון. פיפו, קאול, גולן וכל חכמי מגנצא איבדו מזמן צלם ביקורת קונסטרוקטיבית. הם עכשיו במסע צלב למען ההגינות, סו קולד, שהורסת את כל ההגון והטוב שבעירייה. אין להם שום עכבות. בשום עניין, לא כבוד איש לרעהו, לא חסד, לא הגינות. הם האורלנרו בלום של סוקולוב. והחרב מתהפכת ולא עושה חשבון.

להטעות עיתונאים בכל מיני שטיקים על אנטנות שרוכברגר נתן או לא נתן להם אישור, ואחר כך בכלל לגלות שהאנטנה לא בתחום השיפוט של רמת השרון, זו נבזות. זו איננה טעות אנוש. זה חלק ממסע הסתה, פשוט כך, נגד אדם שבמקרה נבחר להיות ראש עיר, ושלא שם עליהם זין. בפעולת תגמול הם משיבים לו בהאשמות מופרכות, מנכסים לו כל דבר שבטומאה ומנהלים נגדו אינקיוויזיציה פרטית שתוצאותיה מי ישורנו. לדידם, רוכברגר רצח את ארלוזרוב, אשם בצונאמי וחטף את בתו של הרב הראשי, עמאר. אשם הוא. אשמתו בו...".

7.         התובעים טענים, כי הפרסום לוקה באי אמת ובהוצאת לשון הרע באופן בוטה במיוחד וכי הביטויים שנכללו בפרסום, כמוהם כהסתה קיצונית נגדם כאנשים, הממלאים תפקיד ציבורי.

8.         התובעים טענו, כי כל אחד מהם זכאי לפיצוי בסך 100,000 ש"ח על פי הוראות סעיפים 7 א' (ב) ו-(ג) לחוק ולחלופין סך של 50,000 ש"ח לכל אחד מהם ללא הוכחת נזק.

9.         תמצית טענות הנתבעים:

א)         הנתבעים טענו, כי הפרסום נעשה בעקבות סדרת כתבות שפורסמו במקומון בנושא הקמת אנטנה סלולרית.

ביום 6/5/05 פורסמה במקומון ידיעה שכותרתה: "העירייה אישרה אנטנה סללורית שהוקמה ללא היתר" (נספח א' לתצהיר) באותה כתבה נכתב, כי המאבק בין ראש העירייה רוכברגר  למהנדס העיר גולן נמשך גם באותו שבוע על רקע אישור הקמת אנטנה סלולרית לא חוקית.

בכתבה נכתב, כי עיריית רמת השרון תאשר את הקמתה של אותה אנטנה סלולרית שהוקמה ללא היתר.

מהנדס העיר הוציא צו הריסה לאנטנה אך ראש העיר מסרב לחתום על צו ההריסה.

ב)         הנתבעים טענו, כי אין ספק שהיה ענין ציבורי בכתיבת כתבות בנושא בניית האנטנה הסלולרית, וביום 6/5/05 כתב אדטגי את דבר העורך גם באותו ענין.

באותו "דבר עורך" כתב אדטגי, כי האופוזיציה ברמת השרון היא הטובה ביותר שקיימת באזור השרון והמרכז, והיא אידיאלית לכל משטר דמוקרטי. (הכתבה צורפה כנספח ב' לתצהירו של אדטגי).