מצרפי נ' קורן

החלטה

המשיב הגיש לביצוע כנגד המבקש שיק ע"ס 70,000 ₪ ז"פ 16/10/2011 משוך על בנק לאומי סניף 639 לפקודת המשיב מחשבונו (המשותף עם הגב' שרה קורן).

השיק הוסב ע"י המשיב והופקד לפירעון, אולם לא נפרע.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו.

המבקש מצהיר, כי הבקשה אינה עומדת בהוראותיו של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993, באשר השיק נשוא ההתנגדות נמסר ע"י המבקש למשיב בשנת 2004 לכל המאוחר כשיק בטחון להלוואה שנתן המשיב לחברה שבבעלות המבקש וכן כי מסר למשיב שקים נוספים העולים על סכום ההלוואה – כביטחון.

למעט תאריך הפירעון פרטי השיק נשוא ההתנגדות נרשמו ע"י המבקש.

ביום 2/9/2012 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו.

בראשית חקירתו העיד, כי החזיר את מלוא החוב למשיב וכן, כי לא החתים את המשיב מעולם על מסמך כלשהו גם לא על מסמך שיעיד על החזר ההלוואה שנטל ממנו.

עוד העיד, כי לווה מן המשיב כדי סכום כולל בן חצי מליון ₪ בקירוב, בהיות השניים חברים, כעדותו וכי לא נקבעו תאריכי החזר להלוואה.

כאשר נשאל ע"י ביהמ"ש האם ההלוואה נשאה ריבית או הצמדה, ענה, כי היה מחזיר גם בחלוף 10 שנים את הקרן בלבד וכן "אולי בתוספת הצמדה לדולר".

בהסכמת הצדדים הוגש מש/1 מסמך שנכתב בכתב ידו של המבקש וכן, מש/2, מסמך מנובמבר 2004 ממוען אל המשיב וחתום ע"י המבקש.

במענה לשאלת ביהמ"ש ביחס ל-5 שקים הנזכרים במש/1 ענה המבקש, כי הם חוללים בהעדר כיסוי.

בשלהי עדותו שב והעיד, כי את השקים שמסר למשיב, מסר בלא תאריך פירעון לבטחון בלבד.

כאשר ביקש אותם בחזרה (עפ"י עדותו התמורה ניתנה בעבודות ובפיקוח) סירב המשיב להחזירם הגם שכל הפניות היו בע"פ.

בשנת 2011 ,כך העיד המבקש, הציע למשיב לקבל משרד אך הוא סירב.

סיכומי המבקש מיום 9/10/2012 מציינים, כי מסמכים שהוצגו מש/1 ומש/2 חיזקו באופן ברור את טענות המבקש שהובאו בתצהירו ואשר נותרו על כנן גם בחקירתו.

העובדות הללו אינן אלא, אישור המבקש, כי נטל מן המשיב הלוואות לטובת חברות שבבעלותו וכי יש לראות בו לווה עפ"י חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, באשר לא קוימו דרישות החוק.

עוד מצביע המבקש, על שיהוי בן 8 שנים מאז מסר את השיק ועד אשר הוגש לביצוע וכן, כי את ההלוואה השיב בתשלום כספי 300 אלף ₪, בפיקוח על עבודות בנייה 100 אלף ₪, ובעבודות וחומרים בסכום כולל בן כ-180 אלף ₪.

בכל אלה קוזז הסכום המתחייב מן ההלוואה.

סיכומי המשיב מיום 2/12/2012 מציינים, כי טענות המבקש הן שקריות, הואיל ואין עימו כל טענת הגנה וכי חלקן אינן מתיישבות זו עם זו. כך למשל, העיד המבקש, כי המדובר בשיק בטחון, אולם לא הסביר מה סכום ההלוואה הנטענת, מהו המועד להחזר ההלוואה הנטענת, מתי הוחזרה ההלוואה וע"י מי, ומשאיר טענה זו למעורפל.