מצפה יריחו אגודה שיתופית להתיישבות נ' סימנה ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין חוב של הנתבעים לוועד הישוב ולאגודה. התובעות טוענות כי הן ספקו לנתבעים שירותים מוניציפאליים, לרבות: מים, ביוב, שמירה וכן שלמה דמי שכירות ותחזוקה שוטפת בגין שכירת המבנה (אשקובית) בו התגוררו הנתבעים. הנתבעים, מסרבים לשלם את חובם, למרות שהתקשרו בחוזה מחייב עם התובעת. הנתבעים, טוענים להעדר יריבות עם התובעת וטענו לקיומו של הסכם ביניהם לבין ההסתדרות הציונית העולמית לשכירות של האשקובית ומכוחו, הם מתגוררים בה ברשות. לעניין החוב בגין שירותים מוניציפליים טוענים הנתבעים, שהם שילמו בהתאם ליכולתם ותוך התחשבות קודמת במצבם עקב מצבם הכלכלי ועם החלפת הוועד, סוכלו הניסיונות להגיע להסדר תשלומים.

התובעת 1 טוענת כי היא אגודה שיתופית, בה חברים מרבית תושבי הישוב מצפה יריחו ומכוח מעמדה, היא גובה מתושביה מיסי אמנה ושירותי דת. התובעת 2 טוענת כי היא מספקת שירותים מוניציפאליים לתושבים ביישוב אך הנתבעים, אינם משלמים בעבור השירותים שניתנו להם. לטענת התובעת 1, החל מיום 29.1.2004 שכרו ממנה הנתבעים אשקובית ביישוב, אך צברו חובות למעט תשלומים חלקיים לפי שיקול דעתם ולא על פי הדרישות מהם. בהעדר תשלום מהנתבעים, נאלצת התובעת 1 לשלם באופן שוטף לחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית את דמי השכירות בגין חוזה שכירות שלה עם החטיבה ולפיכך, נגרם לה הפסד בגין סרובם של הנתבעים לשלם לה על פי דרישתה. החוב של הנתבעים לתובעת 2 , נכון לחודש ספטמבר 2009 עומד על סך 18,184 ₪ והחוב לתובעת 1 נכון לחודש אוגוסט 2009 , על סך 27,782 ₪.

הנתבעים דחו את טענות התובעות. לדידם, הם לא שייכים ל"אמנה" ואין לחייבם במיסי "אמנה". בנוסף, כי איןביניהם לתובעת 1 יריבות הואיל וחוזה שכירות נחתם עם ההסתדרות הציונית העולמית החטיבה להתיישבות ואין התובעת 1, רשאית להיכנס בנעליה של החטיבה ולגבות מהנתבעים את דמי שכירות. לעניין החוב לתובעת 2, הוא שולם בחלקו בכפוף להסדר הנחות שניתן להם לאור מצבם הסוציו אקונומי. עם שינוי בוועד הנבחר הוערמו עליהם קשיים ודרישות לרבות סרוב להכיר בהסדרים קודמים כגון: קיזוז חוב במתן רשות לשמירה ביישוב ע"י הנתבע ובהעמדת התשלום החודשי על סך 100 ₪ . כל זאת, במטרה להביא לסילוקם מהיישוב.

בהתאם להוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד–1984, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי בלבד.

דיון ומסקנות

הנתבעים, אינם חולקים כי קיים חוב בגין מתן שירותים מוניציפליים, אך לשיטתם על התובעת 2 לתת להם הנחה עקב מצבם הכלכלי ובהתאם לבקשת ההנחה (סעיפים 6 ו- 10 לתצהיר הנתבע 1). בעדותו אמר הנתבע כי אחרי שיקבל הנחה, הוא יסכים לקבל על עצמו את החובות (עמ' 17 שורה 4). לדבריו, אין אמנם חובה לתת לו הנחה, אך על התובעת לאפשר לו למלא את טופס הנחה. העד מר רן טאוב העיד כי בקשת ההנחה של הנתבע בטיפול ובהתאם לה יהיה הסדר תשלומים, אך זאת מכאן ולהבא (עמ' 8 שורה 10). ביום 3.1.07 ניתן כנגד הנתבעים פסק דין ע"י כבוד השופט יואל צור בו חוייבו הנתבעים בתשלום 7,344 ₪ לתובעת 2. לטענת התובעת 2 , חיובי הנתבעים בתביעה הקודמת, אינו בגין התקופות נשוא התביעה שבפני.

בהתאם לכך, בהיעדר ראייה לסתור את דרישות התובעת 2 בדבר חובת הנתבעים בגין קבלת שירותים מוניצפאלים, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום לתובעת 2 בסך 18,184 ₪ (בהתאם לת/1, נספח ה' לתצהיר מטעם התובעת). על מנת ליתן שהות לנתבעים למצות את זכותם לבקש הנחה על פי הקריטריונים של התובעת 2 למתן הנחות בהתחשב בטענתם בדבר קשייהם הכלכליים, אני דוחה את מועד התשלום למשך 60 יום מהיום. אם וככל שתתקבל הבקשה ותאושר הנחה, יקוזז מחיוב הנתבעים מהתשלום שקבעתי לעיל, סכום ההנחה. ביצוע התשלום, יהיה משום סילוק חובותיהם של הנתבעים לתובעת 2 לפרק הזמן עד לחודש ספטמבר 2009. בהתאם לבקשת הנתבעים, לפרעון חלק מהחוב האמור, תעביר המזכירות לתובעת 2 את הכספים שהופקדו לזכותה בקופת בית המשפט.

לעניין שכירות האשקובית. הוכח, כי הושגה הסכמה לפיה הנתבעים ישלמו את דמי השכירות ישירות להסתדרות הציונית העולמית החטיבה להתיישבות (להלן-"החטיבה להתיישבות") . הסכמה זו תוקפה החל מחודש פברואר 2009 (סעיף 22 לסיכומי התובעות ועמ' 5 שורה 27 וראה: נספחים 9 ו- 11 לתצהירו של הנתבע). לפיכך, המחלוקת היא לעניין התשלומים עובר לתאריך זה, החל מינואר 2004.

מזכיר היישוב מר רן טאוב העיד כי הנתבעים לא משלמים חובות לתובעת 1 שהגיעו לסך 27,782 ₪ (בהתאם לת/1). החוב לתובעת 1 מורכב ברובו בגין אי תשלום עבור השכרת האשקובית ובנוסף, למסי "אמנה". לדבריו, מעת שהנתבע ביקש להוציאו ממסגרת התשלומים עבור מיסי "אמנה", הוא הוצא (עמ' 3 שורה 16). לעניין השכירות של האשקובית העיד מקור החבות של הנתבעים היא לאור תשלום דמי שכירות לחטיבה להתיישבות עבור האשקובית ע"י התובעת 1 והשכרתה תושבים שאושר אכלוסם (עמ' 4 שורה 19). לדברי העד, קיים מסמך המעיד על תשלומיה עבור האשקובית לחטיבה להתיישבות בגין האשקובית בה גרים הנתבעים (עמ' 5 שורה 6).

לעניין נספח ד' לתצהיר , הסכם רשות ותשלום דמי שימוש, נרשם בו כי הצדדים הם החטיבה להתיישבות היחידה לאיכלוס ושיפוץ עם הנתבעים. מר טאוב העיד כי ככל הנראה מדובר בטעות של רכזת הקהילה, שבתום לב החתימה את הנתבעים על נספח ד' אף שברור כי לא מדובר על התקשרות עם החטיבה להתיישבות אשר לא חתמה מצידה, על ההסכם. יתירה מכך, החוזה נחתם במצפה יריחו ולא בחטיבה להתיישבות (עמ' 5 שורות 12-15). טעות זו לדברי העד, קרתה בהתקשרות עם מתיישבים אחרים , בשוגג מחמת אי שימת לב (עמ' 5 שורה 19). לדברי העד, החטיבה להתיישבות גובה מהיישוב עבור שכירות, מחשבון הישוב (עמ' 11 שורה 15). תמיכה לכך, ניתן למצוא לדבריו בנספח ב' לתצהירו 'הרשאה לחיוב חשבון' של התובעים כלפי החטיבה להתיישבות וכן לנספח ג', בדבר החיובים.

הנתבע, הכחיש כי חתם חוזה עם התובעת 1 וטען כי חתימתו היתה עם החטיבה להתיישבות. בעדותו, התקשה הנתבע להוכיח את גרסתו זו. עיון בחוזה מלמד כי אין בו חתימה של החטיבה להתיישבות (עמ' 12 שורות 7-15) ולא הובא על ידו נציג מטעם הסתדרות הציונית על מנת לתמוך בעדותו בגיסת הנתבע. החוזה, נחתם אצל התובעות ולא בהסתדרות הציונית העולמית. בהתאמה לכך, ניתן ללמוד על התשלומים בפועל, המתיישבים יותר עם עדות מזכיר התובעת על תשלומיה היא, לחטיבה והיעדר ראייה על תשלומי הנתבעים לחטיבה להתיישבות. לא עלה בידי הנתבע להמציא אישורים על תשלומיו לחטיבה להתיישבות או לגוף אחר בהסתדרות הציונית עבור השכירות. תשובתו על מחדלו בהצגת ראייה בנידון היתה עקב היותו טרוד (עמ' 13 שורה 3). זאת ועוד, הנתבע שילם חלק מתשלומי השכירות לתובעות (ת/4, ת/5, ת/6, ת/9 ו- ת/10 ) באופן המתיישב עם גירסת התובעת 1 על ידיעתו של הנתבע כי ההתקשרות היא עימה והחבות, כלפיה. על מנת לבבר את המחלוקת לגופה ואת טענות הנתבע על יריבות עם החטיבה להתיישבות, למרות העיכוב בהמצאת האישור ע"י התובעת, התרתי את הזמנת המסמך מהחטיבה כאמור בהחלטתי מיום 2.2.2010. הוברר, כי המסמך תומך בגירסת התובעת, כפי יורחב להלן. בנוסף, דרישת הנתבעים לעבור לאשקובית גדולה יותר הופנתה לתובעת 1 ואילו נחתם החוזה עם החטיבה להתיישבות, היתה הבקשה מופנית לאחרונה ע"י הנתבעים.

עיון בתעודת עובד ציבור מהחטיבה להתיישבות מלמדת כי החל מחודש מרץ 2004 ועד לחודש אוגוסט 2008 שילמו התובעות לחטיבה את התשלומים עבור אשקובית 41 אותה שכרו הנתבעים והתגוררו בה.

לפיכך, ובהעדר ראיות לסתור את מסמך התובעת 1 ת/1 ונספח ה' לתצהיר מטעם התובעת, דין התביעה של התובעת 1 להתקבל. בנסיבות אלו, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 1 סך 27,782 ₪ בגין השכירות של האשקובית.

הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך 4,000 ₪ .

התשלומים, ישאו ריבית והפרשי הצמדה, ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

אף שנעשו ניסיונות בין הצדדים להגיע להסכמות אשר לא צלחו, מוצע לתובעת 1 וטוב תעשה אם תיאות לכך, לבוא לקראת הנתבעים במתן ארכה לתשלום הסכומים שנפסקו לטובתה.

עותק יישלח לצדדים.

ניתן היום, טו כסלו תשע"א, 22 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: