מצליח נ' מ.י.-נציבות ששירות בתי הסוהר

החלטה

בפניי בקשת המערער למתן פטור מהפקדת עירבון.

הבקשה :

1.המבקש עותר למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבה, בערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופט רטנר, מיום 1.1.2012.

בבית משפט קמא נדונה תביעת לפיצויים בשל נזקי גוף כתוצאה מתאונה שארעה למבקש, בזמן שהיה אסיר בכלא צלמון שעה שבעת שהמבקש עלה במדרגות הנמצאות בכלא ביום 1.9.99, הוא נפל ונחבל (להלן:"ארוע התאונה").

בפסק הדין נדחתה תביעת המערער, ונקבע כי המערער לא הוכיח את גרסתו ולא הוכיח שהמשיבה התרשלה בדרך כלשהי ו/או שיש קשר בין התרשלות כלשהי ו/או מחדל כלשהו מצד המשיבה, לבין התרחשות התאונה.

בית משפט קמא מצא, כי במקרה הנדון חלות נסיבות חריגות המצדיקות שלא לחייב את המבקש בתשלום הוצאות למשיבה.

2.בבקשה טוען המבקש למצב כלכלי קשה. המבקש הוא יליד שנת 1972, נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים, הבכור שבהם הינו בן שמונה שנים והצעיר בן שמונה חודשים.

לטענת המבקש, הוא איש קשה יום, אשר עבד מרבית שנותיו כירקן בשוק ועד היום נאלץ, עקב העדר השכלה, לדבריו, לעבוד בעבודות הכרוכות במאמץ פיסי קשה. נטען בבקשה, כי לאור מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה, המבקש אינו מצליח להתמיד בעבודה קבועה, ומשתכר שכר זעום ביותר, אשר מספיק בקושי רב לקיום מינימלי של משפחתו.

המבקש טוען עוד, שהוא שרוי בחובות עצומים וכי נגדו ונגד אשתו נפתחו תיקי הוצל"פ בסכומים ניכרים של למעלה מ-100,000 ₪. המבקש ומשפחתו מתגוררים בדירה שכורה מעמידר, בדמי שכירות מופחתים. למבקש אין חשבון בנק ואין לו דבר בעל ערך, לטענתו.

המבקש מצביע על כך שגם בית משפט קמא היה ער לנסיבותיו החריגות של תיק זה וטוען, כי סיכויי הערעור טובים המה וכי שגה בית משפט קמא בפרשנות ובניתוח הראיות שהונחו בפניו.

הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש וצורפה לה רשימת תיקי הוצל"פ לחייב בגין חובות המבקש.

3.המדינה בתגובתה, מבקשת לדחות את הבקשה וטוענת, כי דווקא בשל המצב הכלכלי המתואר על ידי המבקש, יש לחייבו בהפקדת ערבון בתיק זה, על מנת שהמשיבה תוכל לגבות את הוצאותיה, אם ייפסקו לטובתה במסגרת הערעור.

לטענת המשיבה, סיכוייו של הערעור להתקבל הינם קלושים, בין היתר לאור כך שבפסק הדין מצויות קביעות מפורשות בדבר גרסתו של המבקש בכל הנוגע להתרחשות הארוע נשוא התביעה, תוך דחייה של כל עילות התביעה.

הפן הנורמטיבי:

4.בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

5.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).