מצארוה ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1. בפני בקשה למחיקת התובענה שהוגשה כנגד המבקשת – מדינת ישראל – על הסף מחמת חוסר עילה, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

העובדות הצריכות לעניין

2. בן התובעים, קטין יליד 9/5/00, נולד עם מחלת כליות קשה, אשר גרמה לחוסר תפקוד כליותיו.

בהיות הקטין בן שבע שנים, הוא עבר ניתוח להשתלת כליה, שנתרמה לו על ידי אביו.

3. התובעים צרפו את חוות דעתו של פרופ' שנפלד, בתחום רפואת נשים ומיילדות, המבהיר, כי בבדיקת US שנערכה לתובעת בתאריך 20/1/00 (שבוע 24+ להריונה) על ידי דר' סגל מטעם קופת חולים כללית, החמיץ הרופא את "תחילת הידרדרות מצב הכליות ותפקודן...", ועל כן לא הופנתה היולדת לביצוע בדיקות US עוקבות "אשר יכלו להצביע בהמשך על הידרדרות מצב הכליות והפחתה בכמות מי השפיר. שילוב זה של הידרדרות מבנה הכליות דרש להפנות את הנבדקת ליעוץ גנטי לשם קביעה מדוייקת של התפקוד הכילייתי ומשמעות הדברים ולאפשר לבני הזוג להחליט על המשך ההריון, או הפסקתו. תרחיש זה לא התקיים".

4. התובעים צרפו אף את חוות דעתה של דר' אורלי פרט, בתחום האורולוגיה, המבהירה בחוות דעתה, כי הקטין סובל ממחלת MCDK, שהינה ברת אבחון בבדיקת US ואף הייתה ברת אבחון בבדיקת US במועד בו בוצעה ליולדת.

5. התובענה הוגשה כנגד מדינת ישראל, המפקחת על ניהול טיפות החלב, וכן כנגד שירותי בריאות כללית, אשר רופאים מטעמה ביצעו את בדיקות ה-US ליולדת, והם שהחמיצו, כנטען, את הידרדרות מצב כליותיו של הקטין במהלך ההריון.

טענות המבקשת

6. המבקשת – מדינת ישראל – טוענת, כי כל הטענות המפורטות בכתב התביעה מופנות כלפי התנהלותם הרשלנית של עובדי ורופאי שירותי בריאות כללית, אשר ביצעו בפועל את בדיקות ה-US והם אלו אשר החמיצו, כנטען, את הממצא החולני בכליותיו של העובר.

זאת ועוד. המבקשת מפנה לחווֹת הדעת שהוגשו מטעם התובעים, התולות את קולר הרשלנות ברופאי קופת חולים כללית, אשר ערכו בפועל את בדיקות ה-US והם אלו שהחמיצו את הממצא החולני בכליותיו של העובר, וממילא, אין בחוות הדעת שהוגשו מטעם התובעים כל טענה כנגד התנהלות מדינת ישראל, או התנהלות טיפת חלב, אשר רופאיה ואחיותיה הסתמכו על אבחון בדיקות ה-US שנעשו על ידי רופאי קופת חולים כללית, ועל כן מבקשת מדינת ישראל למחוק את התובענה כנגדה על הסף.

תגובת המשיבים

7. המשיבים מתנגדים למחיקת התובענה על הסף כנגד מדינת ישראל, וטוענים, כי המומחה מטעמם – פרופ' שנפלד – מייחס בחוות דעתו את הרשלנות הנטענת כנגד שתי הנתבעות, ומכל מקום "מדובר בטענה שיש לבררה לגופה".

עוד טוענים המשיבים, כי הבקשה איננה מתאימה להליך של מחיקה, או סילוק על הסף, אולם הם אינם מסבירים מדוע הם סבורים כך.

דיון והכרעה

8. השאלה העומדת בפני להכרעה היא, האם כתב התביעה, לרבות חוות הדעת שצורפו אליו, מגלה עילת תביעה כנגד המבקשת, אם לאו, ובעניין זה נקבע:

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו" (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה 1585, 1591 (1951); רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נ' לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ ([פורסם בנבו], 26.2.2006); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 171 (מהדורה עשירית, 2009)).

כמו כן הובהר:

"שאלת קיומה של עילה אינה נוגעת ישירות להוכחות שיובאו במשפט. הבחינה של קיום עילה נעשית אך ורק על יסוד האמור בכתב התביעה" (רע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה, פס' 11 לפסק דינו של השופט גרוניס ([פורסם בנבו], 26.10.2005))".

מכאן, שמחיקת תובענה על הסף מחמת העדר עילת תביעה תעשה במקום שברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש.