מפעלי תובלה בעמ נ' אבוסיוס ואח'

פסק דין

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

תשמ"ד – 1984.

נהג התובעת סיפר כי רכב הנתבעים הגיע מצד ימין וכך ארעה התאונה. לדבריו יש לו שטח ראייה "מת" מימין ועל כן לא ראה את רכב הנתבעים שבא מימין. ואולם, לאורך כל עדותו הוא לא יכול היה להעיד בוודאות ובאופן פוזיטיבי כי רכב הנתבעים אכן בא מימין שכן בעדותו סיפר כי הוא רק משער שהרכב בא מהשוליים, אך לא העיד כי אכן ראה אותו בא מהשוליים. גם בחקירה הנגדית אמר פעם אחת כי לא ראה מהיכן הרכב בא ופעם אחרת כי ראה שהרכב בא מהשוליים. מדובר בגרסאות שאינן מתיישבות זו עם זו. התרשמתי כי דבריו בנקודה זו מבוססים יותר על השערה וההערכה לגבי מקום הגיעו של רכב הנתבעים ולא על כך שראה ממש מהיכן הרכב מגיע.

מעדותו של הנהג הנתבע ושל העד מטעמו עולה כי רכבם יצא מהעיר רהט ולאחר שנסעו בכביש בו נסעה גם משאית התובעת, החליטו לצאת לעקיפה משמאל למשאית. לאחר מכן חזרו לנתיב הימני ואז הבחינו במשאית נוספת לפניהם שהתיזה מים עקב הגשם העז שירד. הנתבע האט את רכבו ואז החל נהג התובעת לעקוף אותו ופגע בו מאחור, דבר שגרם לסבסוב הרכב וגרירתו לאורך הכביש.

עדותו של נהג התובעת אינה מתיישבת עם הנזקים שברכב הנתבעים ועם שאר חלקי עדותו. הוא העיד כי נסע בנתיב הימני וכי משמאלו היו כלי רכב אחרים, וכי לאחר הפגיעה נזרק רכב הנתבעים שמאלה. אם אכן כך היה הרי שהרכבים הנוסעים בנתיב השמאלי היו צריכים לפגוע ברכב הנתבעים ולגרום לו לנזקים הרבה יותר קשים, ואילו בתמונות רואים כי רכב הנתבעים ניזוק רק לכל אורכו השמאלי.

זאת ועוד, בטופס ההודעה מטעם התובעת נכתב כי רכב הנתבעים נהדף לאחר הפגיעה לעבר מעקה הבטיחות. התובעת אף צירפה תרשים של קרות התאונה ולפי התרשים עמד הרכב בסיומה של התאונה כאשר חזיתו לעבר מעקה הבטיחות המפריד בן הנתיבים. במקרה כזה מצופה היה כי רכב הנתבעים יינזק בחזיתו באופן משמעותי, אולם, בתמונות רואים כי אין לרכב כל נזק בחזית, אלא רק לאורכו השמאלי; ואף בטופס ההודעה של הנתבע, שמולא מספר ימים לאחר התאונה, צוין כי הנזק הוא בכל הצד השמאלי.

על כן, מסקנתי היא שנסיבות התרחשות התאונה מתיישבות יותר עם גרסת הנתבעים מאשר עם גרסת התובעת. ואמנם, הנתבע העיד כי כאשר יצא לעקיפה היה במהירות של 100 קמ"ש ואילו נהג התובעת העיד כי התאונה ארעה כאשר היה במהירות של כ – 70 – 80 קמ"ש, ומכאן שהפרשי המהירויות תואמות את גרסת העקיפה משמאל של הנתבעים. הפגיעה האורכית בצד שמאל של רכב הנתבעים מתיישבת יותר עם גרסת הנתבעים מאשר עם גרסת התובעת. מכאן, שאני מעדיף את גרסת הנתבעים לאופן קרות התאונה על פני גרסת התובעת. בנסיבות אלו, וכאשר אין חולק כי מזג האויר היה נגיף, נראה כי נהג התובע יצא לעקיפה באופן שאינו תואם לתנאי הדרך ומצבה ועל כן לא הוכח כי האחריות לקרות התאונה רובצת על הנתבעים.

התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,200 ₪ וכן בשכר העדים.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: