מפעילי האתר www.oligarchescorts.com נ' מדינת ישראל

1. האם ניתן לפתוח הליך משפטי בשמו של בעל דין "אלמוני" באופן ששמו ופרטיו לא יהיו גלויים אף לבית המשפט או לבעל הדין שכנגד? זו, בתמצית, השאלה שמתעוררת בהליך שבפני, שהוגש לפי סעיף 11 לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017 (להלן: חוק חסימת אתרים או החוק).

רקע והשתלשלות העניינים בתיק

2. מקורו של ההליך דנן הוא בבקשות שהגישה המדינה לפי חוק חסימת אתרים להגבלת הגישה לאתרי אינטרנט המפרסמים פרסומים בדבר נשים בזנות בניגוד לסעיף 205ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

3. ביום 29.3.2018 נעתר בית המשפט המחוזי (השופט צ' קאפח) לבקשה והורה לספקיות האינטרנט הרלוונטיות להגביל את הגישה לאתר האינטרנט שכתובתו היא www.oligarchescorts.com, אשר מפעיליו רשומים כמערערים 1 בהליך זה (בצ"א 55226-03-18), וכן להגביל את הגישה לאתר האינטרנט שכתובתו היא sex777.net (בצ"א 55312-03-18). בהחלטה שניתנה לגבי האתר הראשון צוין כי מפעיל האתר לא התייצב לדיון, על אף שהמדינה טענה כי נעשו מאמצים להזמינו, ואף הוצג תיעוד לניסיון יצירת קשר עמו. בהחלטה שניתנה לגבי האתר השני קבע בית המשפט המחוזי כי "התמונות שהוצגו בפני מתוך אתר האינטרנט אינן מותירות מקום לספק. באתר מפורסמים שירותי זנות של בגירים בצורה ברורה ומפורשת שאינה משתמעת לשתי פנים, וזהו עיקר ייעודו".

4. לאחר שהתברר למדינה כי אתרי האינטרנט שהגישה אליהם הוגבלה ממשיכים לפעול מכתובת אחרת, היא פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו מתוקן לפי סעיף 7 לחוק חסימת אתרים. כך, נטען כי האתר www.oligarchescorts.com חזר לפעול מכתובת המתחם www.oligarchmodels.com (שמפעיליו רשומים כמערערים 2 בהליך זה), והאתר www.sex777.net חזר לפעול מכתובת המתחם www.portal777.com (שמפעיליו רשומים כמערערים 3 בהליך זה). ביום 24.7.2018 התקיים דיון בבקשה, אליו התייצב עו"ד יעקב שקלאר וטען כי הוא עושה כן בשם המפעילים של אתרי האינטרנט. עו"ד שקלאר טען כי יש לבטל את הצווים שניתנו שכן למפעילי האתרים לא ניתן יומם בבית המשפט. בצד זאת, ביקש עו"ד שקלאר כי זהותם של מפעילי האתרים, לקוחותיו, תישאר חסויה בטענה כי הם אינם רוצים להפליל את עצמם או להיות חשופים להליכי מעצר וחקירה, וזאת בהפניה בין היתר לסעיפים 47 ו-48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות).

5. בהחלטה שנתן בית המשפט המחוזי בתום הדיון נדחו טענותיו של עו"ד שקלאר. בית המשפט המחוזי קבע כי אין להתיר לבעל דין לפנות ולבקש סעד מבית המשפט מבלי לחשוף את זהותו. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי ההוראות הרלוונטיות בפקודת הראיות עוסקות בזכותו של אדם להימנע מאמירת דברים שיש בהם משום הפללה עצמית, ולא בעצם החשיפה של זהותו. בהמשך לכך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה לדחייה של מועד הדיון בבקשת המדינה למתן צו מתוקן, על מנת לאפשר לעו"ד שקלאר להיוועץ בלקוחותיו.

6. על ההחלטה האמורה של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, גם כן באמצעות עו"ד שקלאר, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע, במסגרתה התבקש כי בית המשפט המחוזי לא ידון בבקשת המדינה למתן צו מתוקן עד שיוכרע הערעור. ביום 6.8.2018 דחה השופט מ' מזוז את הבקשה בקבעו כך:

"ספק אם כלל היה מקום להיזקק לבקשה זו אשר הוגשה בשמם של מפעילי האתרים - ולא האתרים עצמם שהם אינם בעלי אישיות משפטית נפרדת - מבלי שנחשפה זהותם; אך מכל מקום, גם לאחר העיון בבקשה לגופה לא ראיתי מקום להיעתר לה. איני סבור כי המשך הדיון בבית המשפט המחוזי יסב נזק חמור או בלתי מידתי למערערים אף אם בסופו יתקבל הסעד המבוקש והגישה לאתרים תוגבל".

           להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת הבקשה העלתה המדינה טענה כי מדובר בהחלטת ביניים שלא ניתן לערער עליה, וזו הועברה לבחינת הרשמת ש' עבדיאן. בסופו של דבר, עניין זה התייתר משניתן צו מתוקן בבית המשפט המחוזי, כמתואר להלן.