מעצרו של קטין יוארך נוכח אי קיומה של חלופת מעצר ההולמת את מסוכנותו

א.        בקשה להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, וסעיף 10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, בארבעים וחמישה יום החל מיום 27.2.10 או עד מתן פסק הדין בתיק פ"ח 1057/09 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.

רקע והליכים

ב.        פרטי הפרשה, העצובה, הטרגית, נפרשו בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 26.11.09 בתיק בש"פ 9114/09, ואביאם להלן אך בתמצית. נגד המשיב, יליד 18.9.92, ונגד שניים אחרים, הוגש ביום 27.8.09 כתב אישום המייחס להם עבירות של רצח בכוונת תחילה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות. כמתואר בכתב האישום, תקפו הנאשמים, ביוזמת המשיב, את בני משפחת קרפ בטיילת של תל ברוך. לאחר שנמלטו האם והבת בעקבות התקיפה, תקפו הנאשמים בצוותא חדא את האב, אריק קרפ ע"ה, במכות חזקות ובעיטות נמרצות בכל חלקי גופו, במשך זמן ניכר, ולא איפשרו לו להימלט מן המקום. בעקבות התקיפה האלימה, נגרמו לאריק קרפ ע"ה חבלות קטלניות, מהן נפטר.

ג.        עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר כל הנאשמים עד תום ההליכים. בדיון מיום 27.8.09 הורה בית המשפט המחוזי על הכנת תסקיר בעניינו של המשיב, ועל מעצרו עד להחלטה אחרת, נוכח קיומן של עילת מעצר וראיות לכאורה. לאחר דחיות ובקשות מטעם ההגנה הורה בית המשפט, ביום 20.10.09, על הגשת תסקיר משלים. בהחלטה מיום 5.11.09 הוחלט על מעצר כל הנאשמים עד תום ההליכים. המשיב ערר על ההחלטה לבית משפט זה, ועררו נדחה, בהחלטה מפורטת מיום 26.11.09 בתיק בש"פ 9114/09, מפי השופט ג'ובראן. בבקשה דנא פירטה המבקשת את השתלשלות העניינים בתיק העיקרי. נמסר, כי שמיעת הראיות בתיק החלה ביום 3.1.10, ומאז התקיימו 5 ישיבות לשמיעת הוכחות ועוד דיונים נוספים. המשך שמיעת הראיות קבוע ליום 16.3.10, וכן קבועות עוד 10 ישיבות הוכחות.

הבקשה והדיון

ד.        בבקשה נטען, כי חומרת המעשים המיוחסים למשיב מעידה על מסוכנותו, מעבר לחזקת המסוכנות הסטטוטורית הקמה בעבירות ממין אלה. עוד נטען, כי קטינותו של המשיב בעת ביצוע העבירות אינה משנה את מאזן השיקולים, מקום שהמשיב ביצע לכאורה את העבירות כשהיה כמעט בגיר, ומשמדובר במעשים כה חמורים; המבקשת מפנה לאמור בהחלטת השופט ג'ובראן לענין זה. כן צוין, כי מרבית עדי התביעה נשמעו זה מכבר, ועל כן ניתן לומר כי דיוני ההוכחות מתקדמים בקצב משביע רצון, ויש להניח כי המשפט העיקרי כולו יסתיים עד מחצית יולי 2010.

ה.        בדיון נטען מפי גב' מגד למדינה, כי המועדים הוקדמו כיוון שהמדובר בקטין, והם מתנהלים באופן יעיל. מנגד טען עו"ד חן למשיב, כי בית המשפט אכן מנהל את הדיון ביעילות, אך חלק גדול מהעיכובים היו באשמת התביעה, ועדיין מתקבל חומר ראיות בידי הסנגוריה, הכרעת הדין לא תהא לפני חודש ספטמבר 2010, וחלק מן העדים המרכזיים טרם העידו. לשיטתו, יש מקום נוכח קטינות המשיב, לשקול חלופה, שגם התסקיר לא שלל, אך צוין כי במעון שאליו היתה כוונה להביא את המשיב להסתכלות, לא היה מקום בשל תור; אין מדובר בסיכון גבוה אם ישוחרר המשיב. הוצעו מעצר בית מלא, איזוק אלקטרוני ואף מערכת טלויזיה במעגל סגור; הוגשה חוות דעת של המכון הישראלי להערכת מסוכנות, שלפיה מסוכנות המשיב היא בדרגה הנמוכה ביותר.

הכרעה

ו.        על פי הדין כיום לאחר תיקון מס' 14 בתשס"ח-2008 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), קוצרו המועדים לענין קטינים, כך שבמקום תשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים יובא קטין לפני בית משפט זה להארכה לאחר שישה חודשים (סעיף 10יב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), והארכה, במקום 90 יום לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, תהא עד 45 יום (סעיף 10יג לחוק הנוער הנזכר). מטבע הדברים מטיל הדבר אחריות מוגברת על בית משפט זה בשקלו הארכת מעצר.

ז.        במקרה דנא, המדובר בחמורה שבעבירות - רצח, ועל פי הנטען בכתב האישום, בנסיבות אכזריות במיוחד שקשה עד מאוד לקראן ולהלמן. על כן, גם כשהמדובר בקטין, דרגת המסוכנות העולה מן הנסיבות גבוהה. המעשה אירע כשהמשיב היה בן כמעט שבע עשרה. תסקיר שירות המבחן לנוער מיום 15.9.09 מצביע על רקע נורמטיבי משפחתי ואישי, למעט שתיית אלכוהול שלא היתה ידועה להוריו. כנמסר. לא נתקבלה על דעת השירות הצעה למעצר בית באיזוק אלקטרוני ופיקוח במעגל סגור. השירות שקל אבחון והסתכלות במסגרת מעון נעול, אך מלבד התלבטות ההורים וחששם למגע עם נערים שהם עבריינים קשים, לא היה במעון מקום, ומשך ההמתנה 6 חודשים (תסקיר מ-15.9.06). זה המקום לחזור על מה שכבר נאמר בעבר בהקשרים שונים באשר לצורך בהגדלת מספר המקומות במעונות נעולים, ודוגמה זו - הקשורה למעון המיועד לנערים ערבים - ממחישה זאת. כל קשיי התקציב אינם יכולים להצדיק מצב של שישה חודשי המתנה למעון נעול, והרי בקטינים עסקינן. ראוי שדברים אלה יובאו על ידי הפרקליטות לידיעת הנוגעים בדבר בשירות המדינה. מכל מקום, בנסיבות לא היתה בידי השירות המלצת חלופה.

ח.        המשפחה ביקשה הערכת מסוכנות של המשיב, והמכון הישראלי להערכת מסוכנות (14.9.09) ציין שבתנאים מסוימים של מעצר בית מוחלט, איסור על שתיית משקאות משכרים, פיקוח צמוד, איזוק אלקטרוני וערבות כספית משמעותית, תהא המסוכנות נמוכה. כן הוצגה חוות דעת של ד"ר נמרוד שני, פסיכולוג קליני, מיום 8.10.09, לפיה עשוי המשיב לתפקד באופן ממושמע בתנאים מגבילים של מעצר בית.

ט.        לאחר העיון, איני סבור כי באה העת, חרף הקטינות, לחלופה, נוכח נסיבותיה של העבירה לכאורה והמסוכנות הקונקרטית שעולה הימנה. ואולם, במקרה דנא, עם כל העומס שעל בית המשפט והעדר טענות באשר ליעילות ההליכים, בכל זאת קבועה להארכה המבוקשת של 45 יום ישיבה אחת בלבד, ליום 16.3.10. כשהמדובר בקטין, אין בכך די, ועל בית משפט זה, בתפקידו בהליכים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, שהוא בקרת ההליך, להפנות תשומת הלב. על כן, אין מנוס מפניה לבית המשפט לתוספת ישיבות בעת ההארכה.

י.        אני מאריך אפוא, את המעצר בשלושים יום מיום 27.2.10. הצדדים יפנו לבית המשפט לתוספת ישיבות. הבקשה מתקבלת בגדר זה.

י"א.     בשולי הדברים אעיר כי, כאמור, הציע המשיב התקנת מצלמות וידאו לצפייה בביתו על חשבון הוריו, אם יוחלט על חלופה. פיקוח מעין זה אינו מוכר לי, וגם נציגת הפרקליטות לא הכירה אותו. נראה לי מעבר לתיק ספציפי זה, כי כדי שדבר זה יישקל בגדרי חלופה ככלל (כאמור, מעבר למקרה זה), יש מקום להתייחסות ברורה של המדינה, הן באשר לעצם האמצעי ויעילותו, והן באשר לשאלה הכללית של שויוניות בכגון דא, שהרי רק בעלי אמצעים יוכלו לעמוד במימונו.

           ניתנה היום, י"ז באדר התש"ע (3.3.2010).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש