מעמד להגשת התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה

ההליך:

1. במסגרת בקשה לסילוק כתב התנגדות לקיום צוואה על הסף התעוררה שאלת מעמדו של המשיב 2 (להלן: "המשיב") כ"מעוניין בדבר" לצורך הגשת כתב ההתנגדות בהתאם לסעיף 67 סיפא לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה").

רקע עובדתי ודיוני:

2. א. המנוחה א' מ' ז' ז"ל ת.ז. ... (להלן: "המנוחה") הלכה לבית עולמה ביום 21.7.14 והותירה אחריה צוואה בעדים מיום 3.10.07 (להלן: "הצוואה").

ב.          המבקש הוא בנה היחיד של המנוחה והזוכה במלוא עזבונה על פי הצוואה.

ג.           המשיב הוא קרוב משפחה רחוק של המנוחה (בנה של אלמנת אחיה ז"ל של המנוחה).

3. ביום 31.7.14 הגיש המבקש תובענה לקיום הצוואה בפני הרשמת לענייני ירושה.

4. ביום 23.9.14 הגיש המשיב כתב התנגדות לקיום הצוואה ממכלול הטעמים שלהלן: אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה ו/או תרמית של המשיב על המנוחה בהתאם לסעיף 30 לחוק הירושה; מעורבות של המשיב בעריכת הצוואה על פי סעיף 35 לחוק הירושה; הוראות הצוואה אינן חוקיות ו/או מוסריות על פי סעיף 34 לחוק הירושה; קיומם של פגמים צורניים בצוואה שיש בהן כדי להעלות תמיהות בנוגע לתוקפה של הצוואה; הצוואה מתעלמת מכך שהמשיב הינו יורש על פי דין של שישית מזכויות המנוחה בבניין דירות ברח' ... בתל אביב (להלן: "בניין הדירות"; "הנכס"). בעניין אחרון זה טוען המשיב כי הזכויות בנכס היו שייכות להוריה ז"ל של המנוחה וכי המנוחה הוציאה צו קיום צוואה אחר אמה ז"ל המעביר לה את מלוא הזכויות בנכס במרמה תוך העלמת פרטים ומבלי שיוצא קודם לכן צו ירושה אחר אביה ז"ל של המנוחה ומבלי שהדבר היה בידיעת אימו (אלמנת אחיה ז"ל של המנוחה) אשר זכאית לקבלת שישית מהזכויות בנכס והמשיב הוא יורשה הבלעדי. בנסיבות אלו, כך לטענת המשיב, מתן צו קיום צוואה בהתעלם מזכויות המשיב בנכס יגרום למשיב נזק בלתי הפיך ועיוות דין.

5. ביום 20.10.14 הגיש המבקש בקשה לדחיית ההתנגדות על הסף (בקשה מס' 7), היא הבקשה דנן. במסגרת הבקשה טען המבקש כי ההתנגדות הוגשה ללא מעמד חוקי, כאשר המבקש הוא בנה היחידי של המנוחה וממילא לו הייתה נפסלת צוואתה הרי שהוא היה יורשה היחידי של המנוחה על פי דין. עוד טען המבקש, כי טענותיו של הנתבע בהתנגדות אותה הגיש נוגעות להיקף העיזבון גרידא ואינן מקנות לו זכות להתנגד לצוואה.

6. ביום 7.5.15 הגיש המשיב תגובה לבקשה לסילוק על הסף ובמסגרתה טען כי הוא בבחינת "מעוניין בדבר" לצורך הגשת ההתנגדות שכן קיימת לו הרגשה סובייקטיבית שיש לו עניין בדבר, קיימת לו הנאה ממשית מהעיזבון וקיים לו אינטרס ממוני אובייקטיבי של ממש בעיזבון בהווה.