מעמד גמלת נכות או פיצויים במסגרת איזון משאבים

1. התובעת הגישה שתי תביעות בתיקים שבכותר: האחת – תביעה רכושית לשמירת זכויות, איזון משאבים, פירוק שיתוף בדירות והשניה - תביעה למזונות 4 ילדים ומזונות אשה, לאחר שניתן תוקף פסק דין להסכמות הצדדים בתמ"ש 21144-07-09 כמפורט להלן.
2. הצדדים בני העדה הדרוזית,   נישאו ב-1996  ונולדו להם 4 ילדים, כיום כבני 18, 16, 11 ו-8 שנים. פרודים מאפריל 2009, מועד בו עזב הנתבע את בית הצדדים בע. ועבר להתגורר יחד עם אשתו הנוכחית בד. הצדדים התגרשו ביום 19.9.12 (תעודת גרושין-ת/9). הנתבע מוכר כנכה צה"ל בשיעור 100% צמיתה + מיוחדת, מתקרית שארעה.

התביעה הרכושית

3. לב המחלוקת בין הצדדים הינה הדירה בד., המצויה ב - xxx (להלן: דירת ד.). הדירה נרכשה במהלך נישואי הצדדים, בסיוע הטבה חד פעמית, אותה קיבל הנתבע ממשרד הביטחון בסך 910,000 ₪. כיום מתגורר בה הנתבע עם אשתו השנייה וילדיה .

לצדדים דירה נוספת בע. בגוש xxx חלקה xx  הרשומה על שם שני הצדדים (להלן: דירת ע.) בה מתגוררת התובעת עם ילדיהם, לגביה ישנה הסכמה שהדירה  ברת איזון. לטענת הנתבע בקיזוז תשלומי המשכנתא.

4. הצדדים חלוקים משפטית האם הדירה בד., הרשומה על שם הנתבע בלבד, כלולה במסגרת סעיף 5(א)(2) המחריג נכס מגדר איזון בהיותו "גימלה או פיצוי" המגיעים על פי חיקוק לנתבע.

            לטענת התובעת, הדירה אינה מהווה פיצוי או גמלה ואין כל מגבלה על מכירתה ולפיכך מגיע לה מחצית הזכויות בדירה. לטענת הנתבע הדירה מהווה גמלת נכות. אינה ניתנת למכירה/שעבוד או דיספוזיציה. הדירה "שייכת" למשרד הביטחון, או ניתנה לו ע"י משרד הביטחון במתנה. התובעת ויתרה על הדירה, והדירה נרשמה על שמו   בלבד. משרד הביטחון שילם את מחיר הדירה במלואה ולא ניתנה כל הלוואה. טענת התובעת לשיתוף בנכס ספציפי, לא נטענה בכתב התביעה ומהווה הרחבת חזית אסורה.

             קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים בשאלה, האם הדירה בד. נרכשה מהלוואה שניטלה ע"י התובעת, כטענתה, בהסתמך על כספים ששולמו לאחיה, שעבד כמלווה של הנתבע והופקדו בחשבונה. לטענת הנתבע לא ניתנה כל הלוואה והדירה נרכשה במלואה ע"י המענק שקיבל ממשרד הביטחון.

5. מחלוקת נוספת בין הצדדים מתייחסת לחוות דעת האקטואר רו"ח אבי כהן. הנתבע טוען כי יש ליתן תוקף של פסק דין לחוות הדעת לפיה הגמלה המשולמת בשל נכותו אינה ברת איזון ועל התובעת לשלם לו 78,518 ₪.

לטענת התובעת, יש לעדכן חוות הדעת לגבי כספים שקיבל הנתבע מיום עזיבתו את הבית, באפריל 2009 ועד יום הגירושין ביום 19.9.12. לטענתה לא הומצאה חוות דעת מתוקנת כפי שנקבע בהחלטה מיום 11.12.13 , בהעדר מידע מנציג משרד הביטחון. אין בעובדה כי הכספים הופקדו בחשבון הבנק, כדי לענות על הצורך בעדכון, שכן לא נבדקו משיכות קודמות, כמו משיכה בסך 60,000 ₪ ע"י הנתבע, ללא כל הסבר. לטענתה, כספי משרד הביטחון נטמעו בפרנסת המשפחה, כאשר הגמלה שימשה בעיקר להוצאות הבית. יש לאבחן קצבה המגלמת אובדן הכנסה, מגמלת הנכות, לצד כוונה מיוחדת לשיתוף בגמלת הנכות. הנתבע לא הוכיח כי עשה שימוש בכספים להוצאות רפואיות. לצד גמלה בסך 5,700 ₪ יש לאזן 15,000 ₪ נוספים, שאינם גמלה או פיצוי, כמו מענק שהתקבל בחודש יולי 2011 בסך 123,000 ₪ המהווה נכס בר איזון. כן מציינת הכנסות מעבודה בסך של 7,000 ₪ לכל הפחות אם לא כפל הסכום.

            לטענת הנתבע התובעת העלימה 2 רכבים. מכחיש קיום חשבון בבל"ל בתקופת הנישואין.

עדי הצדדים

התובעת העידה לעצמה (ת/1, ת/2)הנתבע העיד לעצמו (נ/ ו-נ/6).

            העיד המומחה רו"ח אבי כהן , ונציג משרד הביטחון ש. ב.ע.

המסגרת הנורמטיבית

6. עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מהצדדים למחצית שווים של ככלל נכסי בני הזוג כמצוין בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: החוק). בסעיף 5(א)(2) לחוק , נקבע החריג לכלל לפיו גימלה או פיצוי המשולמת עקב נזק גוף אינה בגדר נכס משותף לאיזון. וכמצוין בסעיף 5 :