מעלומי נ' גזית ואח'

פסק דין

בהמשך להסכמה הדיונית שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול יום 15.10.09, הגישו הצדדים את סיכומיהם בשאלת זכאותו של התובע לפירוק השיתוף, בהתחשב במעמדו ביחס לזכויות במקרקעין.

התובע הינו בעליהן של זכויות חכירה מהוונות במחצית מגרש המורכב משתי חלקות, הידועות כחלקה 210 בגוש 6335, וחלקה 31 בגוש 6336 ברחוב שמגר 15, שכונת צהלה, תל אביב ואילו הנתבעים הינם בעלי המחצית השניה של הזכויות.

על המגרש בנוי בית דו משפחתי, שבחלקו הדרום מזרחי מחזיק התובע ובחלקו הצפון מערבי מחזיקים הנתבעים.

בין התובע לבין הנתבעים נוצר סכסוך לאחר שהתובע ביקש להרוס את המבנה הקיים על חלקו ולהקימו מחדש, שספיחיו מתמקדים כיום בשאלת זכאותו של התובע לפירוק השיתוף, עליה הינו עומד.

פירוק השיתוף מתבקש בדרך של רישום הבית הדו משפחתי כבית משותף, או באמצעות פיצול המגרש לשתי חלקות נפרדות, וכי העלויות תחולנה על שני הצדדים באופן שווה, כשלביצוע תמונה ב"כ התובע ככונסת נכסים.

הנתבעים טוענים בסיכומיהם, כי התובע איננו רשאי לעתור לפירוק השיתוף, מן הסיבות הבאות:

1. העדרה של חוות דעת מטעמו של המפקח לפי סעיף 42 (א) לחוק המקרקעין.

2. העדרה של הסכמה מצד מינהל מקרקעי ישראל לפירוק השיתוף על פי חוזה החכירה.

3. העדרה של הסכמת רשויות התכנון והבניה לפי סעיף 9(ב) לחוזה החכירה.

לדעתי, אין באף לא אחד מנימוקים אלה כדי לשלול את זכותו של התובע לפירוק השיתוף מלכתחילה, אלא להכפיף זכות זו להוראות כל דין בתוקף החל על הצדדים.

בהיבט זה של הדברים אני מקבלת את דעתו של ב"כ התובעים לפיה הוראות אופן ודרך פירוק השיתוף ייקבעו בשלב הבא בהתאם לדין כך שאין זה כלל השלב לבחון האם דרך הפירוק הרלוונטית היא באמצעות רישום בית משותף או בדרך של הגשת תשריט חלוקה.

בשולי הדברים אציין, כי לדעתי לא משקפת עמדת הנתבעים כל גישה עניינית, אם לנקוט לשון זהירה.

אני דוחה את התנגדותם העקרונית לפירוק שיתוף ומחייבת את הנתבעים בהוצאות דחיית הגנתם בנקודה זו בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

מורה על זימונם של באי כוח הצדדים לדיון בנושא מתווה הפירוק ליום 24.6.10, בשעה 9:00.

ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים והעתקה יישלח לבאי כוחם בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ח ניסן תש"ע, 12 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: