מעונות רחוב שפינוזה מס 6 בע"מ נ' ד.א ואח'

1. תביעה לפינוי ולסילוק ידם של הנתבעים, ילדיו וגרושתו של המנוח א.כ. ז"ל, שהיה דייר מוגן בדירה, הנמצאת בקומה השנייה בבניין מגורים ברחוב XXX ב-XXX והידועה כחלק מחלקה *** בגוש *** (להלן: "הדירה") בעילה של פלישה.

התביעה כוללת, לאחר תיקונה, גם סעד כספי לתשלום דמי שימוש ראויים בסך של 2,000 ₪ בגין כל חודש בו מחזיקים הנתבעים בדירה מאז פטירתו של כ' (להלן:"המנוח").

נתבעת 3 הינה גרושתו של המנוח ונתבעים 1 ו-2 הם ילדיהם.

העובדות הצריכות לעניין

2. ביום 11.03.2001 רכשו נתבעת 3 והמנוח, זכות דיירות מוגנת בדירה מאת ה"ה יהודה קופרשטוק, צפורה שפירא ואשר קופרשטוק, שלטענת התובעת שימשו כבעלי המניות שלה.

      עבור זכות הדיירות המוגנת, שילמו המנוח ונתבעת 3 דמי מפתח בסכום של 57,000 דולר בהתאם להסכם משולש שנערך בין הצדדים אל מול הדיירת היוצאת.

      לאחר שנתבעת 3 והמנוח נפרדו, עזבו הנתבעים את הדירה. בשנת 2007 התגרשו המנוח ונתבעת 3.

      בחודש אפריל 2010 אובחן המנוח כסובל ממחלת הסרטן, ממנה נפטר ביום 24.3.12.

נתבעת 1, ילידת 1995, שהיתה קטינה אותה עת, נהגה לבקר אצל המנוח בתקופת מחלתו ובמועד מסוים, לטענת הנתבעים, עברה לגור יחד עמו בדירה, עד לפטירתו.

בתעודות הזהות שהוציאה נתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") ביום 7.4.11 נרשמה כתובת הדירה ככתובתה הרשומה.

      לאחר פטירת המנוח, עברו הנתבעים 2 ו-3 לגור בדירה יחד הנתבעת.         

            טענות הצדדים

3. לטענת התובעת, לאחר פטירת המנוח, הועברו זכויות הדירות המוגן שלו לידועה בציבור שלו, הגב' י.ו, אותה הכיר בעבר, ועמה חידש את הקשר בחודש ינואר 2009. לטענתה, השניים התגוררו יחד בדירה החל מתחילת 2010 ועד לפטירת המנוח, בעוד שהנתבעת פלשה לדירה, כחודש ימים לפני פטירתו, ומכאן סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר אינו חל עליה מאחר ולא התגוררה עם המנוח שישה חודשים. לטענתה, נתבעים 2 ו-3 שעברו להתגורר בדירה בסמוך לחודש מאי 2013, קרי לאחר פטירת המנוח, אף הם פולשים.

4. הנתבעים העלו טענה מקדמית בדבר היעדר יריבות, שכן בהתאם לנסח הרישום כל זכויות התובעת בבניין בו נמצאת הדירה, הוחכרו בשלמות לחברת החשמל עוד בשנת 1953, ולכן רק היא יכולה לנקוט בהליכים הקשורים לאחזקה או לשימוש בבניין.

עוד טוענים הנתבעים, כי התובעת היתה חברה מחוקה, כבר בשנת 1997, ובעת החתימה על חוזה השכירות המוגנת, לא היתה החברה קיימת. לפיכך, נחתם החוזה על ידי ה"ה יהודה אשר קופרשטוק והגב' צפורה שפירא, שהגדירו את עצמם כמשכירים בחוזה השכירות, וכבעלי הבית בחוזה המשולש, ואף אישרו כי קיבלו לידיהם את חלקו של בעל הבית בדמי המפתח. הנתבעים מפנים לכך כי במכתב התשובה ששלח ב"כ התובעת בו החזיר את ההמחאה בגין דמי שכירות ששלחה הנתבעת, בטענה כי היא פולשת, לא הוזכרה התובעת כבעלת הבית.

לגופה של התביעה, טוענים הנתבעים, כי הנתבעת שמרה על קשר הדוק עם אביה המנוח, בפרט לאחר שהתגלתה אצלו מחלת הסרטן, דבר שפגע בקשריה עם אמה, עד שלא יכלה עוד לגור עם אמה והיא עברה לגור עם המנוח. תקופה קצרה לאחר מכן, דיווחו הנתבעת והמנוח למשרד הפנים על שינוי כתובתה, כפי שמופיעה בתעודת הזהות שלה.