מעוז ואח' נ' חולי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה אשר נוגעת לחוזה מכירת כלבה.

לטענת התובעים, הנתבע 1 הגיע לביתם וביקש לקנות כלב שהציעו למכירה.

הנתבע 1 הגיע ביחד עם נער אשר הציג אותו כבנו.

הנתבע הציג בפני התובעים מצג שווא לפיו הוא מבקש לקנות את הכלב עבור הילד.

בהמשך לכך, הסתבר לתובעים כי מדובר במצג שווא והכלבה נקנתה כדי למכור אותה לבית גידול לצורכי רבייה.

הנתבע 1 הכחיש את הדברים וטען שהנער הצטרף אליו, הואיל ומדובר בבן של חברו.

כמו כן, הנתבע 1 טען כי קנה את הכלב עבור אימו ואולם כעבור ארבעה ימים מכר את הכלב למקום אחר משום שהכלבה לא התאימה לצרכיו.

לאחר ששמעתי את עדויות כל הצדדים במשפט, אני מעדיף ללא עוררין את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבעים, סבורני כי הנתבע 1 הציג מצג שווא בפני התובעים כאשר ביקש לקנות את הכלבה.

כמו כן, סבורני כי הבאתו של הנער ביחד עימו הייתה חלק ממצג השווא.

הנתבע לא ידע להסביר מדוע לא הסכים לבקשת התובעים להחזיר להם את הכלבה בתמורה לקבלת כספו בחזרה, ככל שהכלבה לא התאימה לצרכיו, וזאת על אף שלא הייתה מחלוקת שהתובעים ביקשו את הכלבה בחזרה לאחר שהתברר להם שהכלבה לא יועדה על ידי הנתבע לגידול בבית, אלא לצורכי רבייה.

בנסיבות העניין, סבורני כי הנתבע 1 הפר את החוזה עם התובעים, כאשר החוזה כלל תנאי מוסכם שהכלבה תיועד לגידול בבית ולא למטרות כלכליות או עסקיות.

לאור הפרת החוזה על ידי הנתבע 1, הרי שמן הראוי שהנתבע יפצה את התובעים בגין הרווח שהפיק כתוצאה מההפרה.

הנתבע 1 קנה את הכלבה בסך של 1,900 ₪ ומכר אותה בסך של 3,500 ₪, לפיכך על הנתבע 1 לפצות את התובעים בסך של 1,600 ₪.

כמו כן, אני מורה כי הנתבע 1 יפצה את התובעים בגין עוגמת נפש בסך של 500 ₪.

בנוסף, הנתבע 1 ישלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו לתובעים תוך 30 ימים מהיום.

אם לא ישולמו הסכומים במועדם, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בנוגע לנתבעים 2-4, הואיל וסבורני כי הם נטלו חלק במעשיו של הנתבע 1, הרי שלא מצאתי לנכון לפסוק לטובתם הוצאות משפט, על אף שאיני מחייב אותם בתשלום הפיצוי לתובעים.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום.