מסרי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת וועדה הרפואית לעררים מיום 6.1.13, אשר קבעה למערער נכויות זמניות מיום 1.5.12 עד ליום 31.8.12, וכן 0% נכות יציבה החל מיום 1.9.12 בגין פגיעה בעבודה מיום 10.12.06.

2.ביום 20.5.13 התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם, בו נתבקש ב"כ המשיב לבחון את עמדתו מחדש ולהודיע אם הוא מסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה.

ביום 16.6.13, הגיש ב"כ המשיב הודעה מטעמו, בו הסכים להחזיר את עניינו של המערער לוועדה עם הוראות, אלא שהמערער לא הסתפק באמור בהודעה, ומשכך, התיק הועבר אליי למתן פסק דין.

3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער:

א.טעתה הוועדה בקביעתה, כי בדיקת שתי הברכיים הייתה זהה, שכן עפ"י הבדיקה הקלינית שנערכה למערער, המצב בברך ימין שונה מזה שבשמאל.

ב.טעתה הוועדה משלא פירטה את הבדיקה שנערכה בברך שמאל.

ג.טעתה הוועדה עת קבעה כי מדובר במחלה שחיקתית, שכן המצב בשתי הברכיים איננו זהה.

ד.טעתה הוועדה בקביעתה כי השינויים כולל הקרע במיניסיקוס המדיאלי, אינם תוצאה ישירה של התאונה, משעניין זה כבר נידון בעבר ע"י וועדה רפואית ואף ניתנו פסקי דין שלפיהם הוחזר עניינו של המערער לוועדה בשל שלילת הקשר הסיבתי, עד שבתאריך 23.9.09 קבעה הוועדה את שקבעה.

בהקשר זה, ב"כ המערער הפנתה לאמור בפסק הדין בתיק ב"ל 2012/08.

ה.טעתה הוועדה עת לא התייחסה לערר אשר היה מונח בפניה ובכך לא התייחסה לכלל טענותיו של המערער.

4.להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב:

א.פסק הדין שניתן בתיק ב"ל 2012/08, התייחס לצורך שהוועדה תסביר את קביעתה לעניין הקשר הסיבתי, אך הוא אינו קובע דבר לעניין מצב קודם, לכן לא נקבע בשום מקום כי הקרע, ככל שקיים, הינו כתוצאה מהתאונה אם לאו.

ב.הוועדה הקודמת לא קבעה למערער אחוזי נכות, משכך לא היה צורך לבחון את קיומו של הקשר הסיבתי.

ג.בפני הוועדה הונח הערר אשר הפנה לממצאים רפואיים לצורך קביעת אחוזי נכות ולא מעבר לכך.

ד.הוועדה התייחסה לאמור בערר ודחתה את טענות המערער.

ה.יחד עם זאת, הודיע ב"כ המשיב כי הוא מסכים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה, על מנת שתפעל כדלקמן:

"(א) תנמק את קביעתה כי "השינויים האלו כולל "הקרע במיניסקוס מדיאלי" אינם תוצאה ישירה של התאונה.

על הוועדה להסביר את קביעתה בצורה מפורטת וברורה.

על הוועדה לנמק את קביעתה תוך שהיא מעיינת בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 25.8.10 ובקביעותיה.