מסעוד חטיב ואח' נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור וערעור שכנגד על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 21.3.2016, בתפ"ח 21619-07-14, שניתן על ידי כב' הרכב השופטים: ר' שפירא – סגן נשיא (כתוארו אז); א' אליקים ו-ת' נאות-פרי.

2. מסעוד חטיב (להלן: המשיב 1) ומכרם מנסור (להלן: המשיב 2) (שניהם ביחד: המשיבים) הורשעו, על יסוד הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, כמפורט להלן: חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות בנשק, לפי סעיף 144(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; ושיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. למשיב 1 יוחסו עבירות נוספות כדלקמן: תגרה, לפי סעיף 191 לחוק העונשין; ויריות באזור מגורים, לפי סעיף 340 א' לחוק העונשין.

3. בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המשיב 1 העונשים הבאים: 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, החל מיום מעצרו – 12.6.2014; הופעל עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים, שהושת על המשיב 1 בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"פ 24617-02-11), וזאת במצטבר לעונש שהוטל, כך שעל המשיב 1 לרצות 7 שנות מאסר שמניינן מיום מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, לבל יעבור עבירת נשק או אלימות מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים מיום שחרורו מהכלא, לבל יעבור עבירת שיבוש הליכי משפט, עבירת תגרה, או יריות באזור מגורים; כמו כן, חויב המשיב 1 בתשלום פיצויים לשלושה מתלוננים בסכום של 10,000 ש"ח לכל אחד.

           על המשיב 2 נגזרו עונשים אלה: 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, מיום מעצרו – 12.6.2014; הופעל עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים, שהושת על המשיב 2 בבית המשפט המחוזי ואושר בבית המשפט העליון (ת"פ 41965-04-10 ו-ע"פ 4499/11), וזאת במצטבר לעונש שהוטל, כך שעל המשיב 2 לרצות 6 שנות מאסר מיום מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים ממועד שחרורו מהכלא, לבל יעבור עבירת נשק או אלימות מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שנתיים מיום שחרורו מהכלא, לבל יעבור עבירת שיבוש הליכי משפט; פיצויים לשלושה מתלוננים בסכום של 10,000 ₪ לכל אחד.

4. שני הצדדים אינם משלימים עם גזר דינו של בית משפט קמא. המדינה (להלן: המערערת) מבקשת להחמיר בעונש המאסר באורח משמעותי, ואילו המשיבים מבקשים להקל בעונשם, ומכאן הערעורים שלפנינו. יצוין, כי המערערת הגישה ערעור גם על קולת עונשו של המשיב 3, אך לאור הודעתה כי היא מושכת את ערעורה, ידחה הערעור שהוגש בעניינו.

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המשיבים

5. מכתב האישום המתוקן עולה, כי ביום 8.6.2014 התפתח ויכוח בין המשיב 1 לבין אדם אחר (להלן:האחר), בישוב אעבלין, סביב "השימוש בכביש". בעקבות אותו ויכוח, פרצה תגרה בין המשיב 1 לבין האחר ותושבים נוספים שהתאספו במקום. בהמשך לאותה תגרה, ירה המשיב 1, בשעות לילה, "לא פחות מ-21 כדורים מרובה סער", אשר פגעו בקירות חיצוניים של כחמישה בתים וברכב אחד. לאחר זאת, נעשו ניסיונות לערוך "סולחה" בין הניצים, אך בשל יידוי אבנים לעבר רכבו של המשיב 1, החליט הלה להיפרע מצעירים שנחשדו על ידו ביידוי האבנים. המשיב 1 פנה אל המשיבים 2 ו-3 ותכנן עמם ועם אחרים, שזהותם אינה ידועה למאשימה, "לגרום לחבלה חמורה, למום או לנכות לצעירים באמצעות ירי בנשק חם". המשיבים הצטיידו "לפחות באקדח אחד" וביום 11.6.2014 בלילה, הורה המשיב 1 למשיבים 2 ו-3 לירות לעבר שני רכבים, בהם נסעו הצעירים ומשפחותיהם. המשיב 3 ואחרים תצפתו לעבר שני הרכבים, שעה שהמשיב 1 העביר הנחיות כיצד לבצע את הירי. כנטען בכתב האישום, המשיב 2 ואחרים עקבו אחר רכביהם של הצעירים, ובשלב מסוים החלו לירות מאקדח שהיה ברשותם לעבר אחד הרכבים, חמישה כדורים לפחות, וגרמו לפגיעה קשה לשלושה מנוסעיו, אשר פונו לבית החולים, תוך שנשקפה סכנה לחייהם. לאחר הירי, הורה המשיב 1 לחבריו לעשות פעולות שונות לשם שיבוש ההליכים, ובכלל זה מחיקת נתונים מהטלפון הנייד שלו, תאום גרסאות, הסתרת הנשק, וניקוי הרכב שממנו בוצע הירי.

גזר דינו של בית משפט קמא