מסלאוי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 5/2/10 כתאונת עבודה.

להלן עובדות המקרה:

1.התובע יליד 1954.

2.התובע עובד כנהג מונית עצמאי משנת 1984 ואילך.

3.בתאריך 5/2/10, בסמוך לשעה 12:30, המתין התובע עם מוניתו ללקוחות מזדמנים בתחנת הרכבת בבת גלים בחיפה.

4.לתוך המונית נכנס לפתע נוסע לתוך המונית, התיישב במושב ליד התובע ודרש מהתובע להסיע אותו לקרית שפרינצק. התובע התרשם כי הנוסע הינו כנראה נרקומן.

5.התובע שאל את הנוסע האם הוא רוצה שיפעיל מונית לצורך התשלום, או שישלם לו 30 ₪ בגין הנסיעה. הנוסע הודיע לתובע כי הוא ישלם לו רק 15 ₪ ולא מעבר לכך.

6.בין התובע לבין הנוסע התפתח ויכוח סוער מאחר והתובע סירב להסיע את הנוסע תמורת הסכום של 15 ₪ בלבד, כאשר עלות נסיעה מעין זו עולה 30 ₪. הנוסע התעקש שהתובע יסיע אותו ו"יעשה לו טובה".

7.התובע ביקש מהנוסע לצאת מהרכב, אך הנוסע סירב והויכוח בין השניים נמשך. אז התובע קם ממושבו, יצא מהמונית ופתח את הדלת ליד מושבו של הנוסע ודרש מהנוסע לצאת מהרכב. לבסוף הנוסע הסכים, קם ויצא מהרכב.

8.כשחזר התובע למקום מושבו מאחורי ההגנה, הוא גילה שהנוסע גנב לו קופסא של סוכריות שבתוכה היו כ-180 ₪ במטבעות, שהתובע השתמש בהם לצורך מתן עודף לנוסעים.

9.התובע התרגז מאוד כשגילה גם את דבר הגנבה של "הקופה הקטנה" שלו על ידי הנוסע, מאחר והפדיון היומי שלו בדרך כלל מגיע לכ-200 ₪ בלבד והוא יצא מיד מהרכב והחל לרוץ אחרי הנוסע לכיוון שהנ"ל הלך, אך הנוסע נעלם.

10.התובע חזר למונית והחל להרגיש לחץ בחזה מצד שמאל וישב מאחורי ההגה והמתין לנוסעים. כעבור דקות אחדות הגיעו ארבעה נוסעים, אשר ביקשו כי יסיע אותם למלון "נוף כרמל" שבשדרות הנשיא 101 בחיפה.

11.תוך כדי הנסיעה הנ"ל, כאשר הגיע התובע עם המונית לצומת ברחוב טשרניחובסקי, הכאבים בחזהו התחזקו והתובע הרגיש שהוא עומד לאבד את הכרתו וסובב את ההגה ופגע בעמוד באי התנועה שבצומת. כתוצאה מכך נפתחו כריות האוויר והתובע וכל הנוסעים נפצעו.

12.התובע הועבר לאחר מכן באמבולנס לבית חולים רמב"ם ואושפז. בבית החולים אובחן כי לקה באוטם שריר הלב ובוצע לו לאחר מכן צינתור.

13.יש לציין כי התובע סבל מיתר לחץ דם לפני האירוע וטופל בכדור ליום. כמו כן התובע נהג לעשן כ-20 עד 30 סיגריות ליום עד לשנת 1988 ואז הפסיק.

14.לתובע נגרמו פגיעות בצוואר ובגב בתאונה הדרכים הנ"ל והנתבע הכיר בפגיעות הללו, אולם דחה את הפגיעה בגין אוטם שריר הלב ממנו סבל התובע בטענה, כי אין קשר סיבתי אין האירוע הנטען מיום 5/2/10 לבין אוטם שריר הלב שבו לקה התובע.

        מכאן התביעה לבית הדין.

15.התובע קיבל תעודות אי כושר לעבוד מיום 6/2/10 ועד ליום 30/4/10 (ראה מסמכים נ/6 המצורפים בזה).

מינוי מומחה רפואי: