מסיקה נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. התובע יליד 22/10/73 נפצע בתאונת דרכים ביום 30/6/10.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. (ראה סיכום המחלה מבית חולים לוינשטיין , אינו נושא תאריך).

2. התובע עותר למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, א.א.ג., פסיכיאטריה, ושיקום נוירולוגי.

3. הנתבעת מתנגדת למינוי מומחים רפואיים בשלב זה, טרם עברה שנה ממועד שחרורו של התובע מבית לוינשטיין, ולחילופין היא מסכימה למינוי מומחה בתחום האורטופדיה "לא לפני 17/9/11", שאז תחלוף שנה ממועד שחרורו של התובע מבית לוינשטיין.

4. אינני סבורה, כי במקרה זה יש להמתין עד חלוף שנה ממועד שחרורו של התובע מבית לוינשטיין, שכן עם שחרורו הסתיים בו הטיפול וניתן לקבוע את שיעור נכותו.

מכל מקום, המומחה שימונה לקביעת שיעור נכותו של התובע בתחום האורטופדי יתבקש להתייחס לשאלת צמיתות הנכות, ואם יתברר, כי מלוא נכותו של התובע טרם התגבשה, ינתנו החלטות מתאימות על ידי בית המשפט.

5. מומחה בתחום האורטופדיה – מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשה עולה, כי התובע סבל מחולשה ביד ורגל שמאל, והועבר לטיפול ושיקום בבית לוינשטיין.

משכך, אין ספק באשר לצורך במינוי מומחה בתחום האורטופדיה.

6. מומחה בתחום א.א.ג – מהתיעוד שצורף עולה, כי בתאריך 28/12/10 (כ-6 חודשים לאחר התאונה) נערכה לתובע בדיקה אודיולוגית, אשר ממצאיה היו , כי לתובע "ירידה בינונית בשמיעה" וכן צויינה תלונתו על סחרחורת. אלא מאי? מסמך זה הינו המסמך היחיד המצביע על בעיה בתחום זה, כאשר לא ברור האם התובע מצוי בהמשך מעקב בגין תלונתו לקיומה של סחרחורת והירידה בשמיעה, וכן לא ברור מה היה מצב שמיעתו לפני התאונה.

ממצאים אלו מעלים ספק באשר הצורך למנות מומחה בתחום א.א.ג. כבר בעת הזאת, וזה המקום לציין, שיש רגליים לסברה שתובענה זו הוגשה טרם זמנה ועוד טרם התגבשות מצבו הרפואי של התובע, אולם היות והתלונה על קיומה של סחרחורת חוזרת ומופיעה במסמכים אשר בפני, דומני כי יש הצדקה למנות מומחה בתחום א.א.ג. אשר יחווה דעתו בשאלה האם סובל התובע מנכות צמיתה בגין הסחרחורת ובגין הירידה בשמיעה, והאם קיים קשר סיבתי בין הירידה בשמיה והסחרחורת לבין פציעתו של התובע בתאונה.

7. מומחה בתחום הפסיכיאטריה – מהמסמכים שהוצגו בפני עולה, כי התובע הסתייע במהלך אישפוזו בבית לוינשטיין בטיפולים בתחום הנפשי, ומהמסמך האחרון שצורף, שהינו "סיכום יעוץ" אצל רופאה נוירולוגית בקופת חולים נקבע, כי "מדובר בסימני PTSD – הומלץ להמשיך טיפול ומעקב פסיכיאטר".

אמנם לא הוצגו בפני מסמכים המעידים כי התובע אכן מצוי בפועל במעקב פסיכיאטרי, ו/או מקבל טיפול בתחום זה, אולם די בתיעוד שצורף כדי להביא למסקנה שקיימת תשתית ראייתית למינוי מומחה בתחום זה.

8. מומחה השיקום נוירולוגי – במסמכים שצורפו לבקשה צויין שוב ושוב שהתובע אינו סובל מבעיה בתחום הנוירולוגי, וממילא אינו זקוק למעקב בתחום זה, ווודאי וודאי שאינו זקוק לשיקום בתחום זה, ומשכך הבקשה נדחית.

9. בטרם אמנה את המומחים אבקש לציין, כי לעניות דעתי הוגשה תביעה זו קודם זמנה, כ-6 חודשים לאחר התאונה, ולעניות דעתי היה מקום להמתין עם הגשתה עד אשר יובהר, כי מצבו הרפואי של התובע התגבש. יש להצר על החיפזון התמוה בהגשתה.

עדו יש לציין, כי מדובר בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

התובע לא ביקש ממוחי המוסד לביטוח לאומי לקבוע את שיעור נכותו כתוצאה מהתאונה. אמנם התובע אינו מחוייב לעשות כן, אולם הימנעותו מלעשות כן, מחייבת את המסקנה שאין לסטות מהתקנות המטילות את חיוב התובע במימון שכר טרחת המומחים, ויש להשית שכר זה על התובע.

10. סוף דבר הנני קובעת כדלקמן:

א. הנני ממנה את פרופ' סלעי משה מבית החולים איכילוב במומחה רפואי בתיק זה.

המומחה יואיל לקבוע האם סובל התובע מנכות בתחום האורטופדי, ואם כן – האם קיים קשר סיבתי מלא או חלקי בין נכות זו לבין התאונה נשוא כתב התביעה.