מסאלחה נ' עירית טבריה
|
ח"נ בית משפט השלום נצרת |
3939-12-10
20.3.2011 |
|
בפני : דורון פורת |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פיסל מסאלחה |
: עירית טבריה |
| החלטה | |
החלטה
בפני בקשה לביטול הליכי גביה.
לא מצאתי טעם המצדיק הארכת מועד לבקשה להישפט, בחלוף שנים רבות.
המבקש לא מיצה את ההליך הייחודי שבסעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 ולמעשה בחר שלא לפעול בדרך הסטטוטורית הקבועה בסעיף זה, אלא פנה ישירות לבית המשפט במסלול התדיינות עוקף תובע ומשכך דין בקשתו להידחות. ראה, ב.ש. 1022/06 זילברמן דוד נ' עירית פ"ת:
"... באשר לבקשות שעניינן בעקיפין הוא ביטולה של הודעת תשלום הקנס הרי שיש להגישן בראש ובראשונה לתובע גם אם חלף המועד (90 הימים) והתובע ידון בהם כאמור בסעיף 229(ה). הגשת הבקשה בחלוף הזמן ישירות לבית המשפט משמעותה בחירת מסלול התדיינות עוקף תובע... במקרה כאמור שהמבקש לא פנה לתובע דין הבקשה להידחות בשל אי מיצויים של ההליכים המוקדמים".
טענות הנוגעות להתיישנות הקנס דינה להדחות על הסף וזאת מחמת העדר סמכות של בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בכך, כפי שנקבע בע"א 8080/99 וקנס ואח' נ' עירית תל אביב ובע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל, וברע"פ 101/08 משי נ' מ"י, נקבעה הלכה לפיה הערכאה המוסמכת לדון בסוגית התיישנות העונש, מסורה לבית המשפט האזרחי ולא לבית המשפט לעניינים מקומיים.
למבקש נשלחו ההודעות לתשלום הקנס באמצעות דואר רשום, תוך שנה מיום ביצוע העבירה, לכן קמה "חזקת המסירה". מכוח תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, והמבקש מוחזק כאילו הומצאו לו ההודעות כדין. ראה עפא 080074/07 מור מילמן אפרת נ' עירית תל אביב, שם נקבע כי:
"תקנה 44 א' לתקנות סד"פ, יוצרת חזקת מסירה בעבירות מהסוג שלפנינו, לפיה רואים את ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין, בלא חתימה על אישור מסירה, כאשר השולח הוכיח כי אכן ההודעות נשלחו בדואר רשום לנמען.
למעשה, ישנן שתי דרכים להוכיח מסירת דבר הדואר לרשות הדואר:
א.ע"י הצגת אישור של רשות הדואר על קבלת דבר הדואר למשלוח.
ב.ע"י אישור הדואר על התוצאות האופרטיביות של המשלוח, דהיינו: "לא נדרש", "סירב לחתום" וכו'.
במקרה דנן עירית ת"א הגישה את ההודעות לשליחה בדואר באמצעות קובץ".
המבקש טוען טענה כללית ביחס למסירת דברי דאר בכפרו. בנשימה אחת אומר גם המבקש כי הוא אדם מוכר ומכובד בכפרו. שתי הטענות אינן דרות בכפיפה אחת.
מעיון בבקשה שבפני עולה כי רוב רובה עוסקת היא בשאלת התיישנות העונש, ענין שהוא לבית המשפט האזרחי.
אשר על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|