מסאלחה ואח' נ' מגארבה

פסק דין

רקע כללי:

לפני תביעה למתן צו מניעה קבוע וכן לתשלום פיצויים בעילה של מטרד ליחדי.

הצדדים הם תשובי הכפר דבוריה. התובע מס' 1 הינו אביהם של התובעים 2 – 3. התובעים הם בעלים של קרקע הידועה כגוש 16962 חלקה 11 בכפר דבוריה. על חלקת קרקע זו טוענים התובעים כי הם מתגוררים.

בסמיכות לקרקע שבבעלות התובעים שוכן לו ביתו של הנתבע ומתחתיו הוא מנהל עסק מסגריה (להלן: "המסגריה"). בין ביתו של הנתבע לקרקע התובעים מפריד כביש ציבורי.

אין חולק עוד כי ביתו של תובע מס' 3 נמצא בסמיכות לכביש בעוד שביתו של תובע מס' 1 נמצא בעומק השטח אחרי ביתו של תובע מס' 3 ורחוק מהכביש ומהמסגריה כאשר בין ביתן לבין המסגריה חוצץ ביתן של תובע מס' 3.

הרקע לתביעת המטרד הוא ניהול המסגריה על ידי הנתבע כאשר נטען בכתב התביעה כי המסגריה פולטת רעשים מזיקים וכן נדפי מתכת, אבק וריחות צבע דבר אשר מפר את שלוות חייהם.

התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעת של המהנדס חאלד סלאמה.

במהלך שמיעת הראיות שמעתי מטעם התביעה את עדות התובעים 1 ו- 3 ומר יאסר סרחאן ואילו מטעם הנתבע העידו מר מסאלחה ראפע, הנתבע ומר באסם דאוד.

כמו כן בהסכמת הצדדים מיניתי מטעם בית המשפט מומחה אשר יחווה את דעתו באשר למפגעי הרעש וזיהום האוויר הנטענים.

המומחה מטעם בית המשפט לא נחקר על חוות דעתו.

טענות הצדדים:

התובעים טוענים כי יש לתת להם את הסעדים המבוקשים וזאת מהסיבות כדלקמן:

9.1הרעשים וזיהום האויר הנפלטים מהמסגריה עולים על המותר לפי חוק, אינם סבירים וגורמים להם מטרד.

9.2המסגריה אינו נושאת בהיתר לשימוש חורג מאחר והקרקע עליה היא מופעלת יעודה נוא למגורים בלבד.

9.3לתובעים נגרם נזק בדמות עוגמת נפש, הפסד הכנסות הנובע מאי יכולתם להשכיר חנויות הממוקמות בחלק התחתון של המבנה בו מתגורר תובע מס' 3.

הנתבע מאידך טוען להגנתו כדלקמן:

10.1המסגריה אינם גורמת למטרד כלשהו.

10.2תביעת התובעים ממונעת ממניעים פסולים בשל סכסוך קודם בינו לבין התובעים ואינו קשור למסגריה ולכן התובעים חסרי תום לב ובאו לבית המשפט בידיים לא נקיות.

10.3התביעה לוקה בשיהוי רב. המסגריה מפועלת שם ע לידו מזה כ- 25 שנה ורק עכשיו נזכרו התובעים להגיש את התביעה.