מס' תיק ההוצל"פ 16-12626-02-0

רקע ונתוני התיק -

התיק דנן הינו תיק שטרות . תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 15.8.2002בגין שתי המחאות אשר חוללו מחמת "אין כיסוי מספיק" "נ.ה.ב" . החייב לא הגיש התנגדות על פי הדין.

הוצג בתיק הסדר פשרה ביום 21.10.2002  שנערך בין הצדדים המתייחס לשני תיקי הוצאה לפועל.

הסדר הפשרה התייחס לתיק דנן וכן לתיק הוצאה לפועל מספר 1614078021 (להלן:"התיק הנוסף"). בתיק הנוסף ניתנה ביום 26/10/2014 החלטה על ידי הרשמת המטפלת. החלטת הרשמת ____ , ניתנה בתיק הנוסף לאור טענות החייבים כי בוצעו תשלומים בתיק. לעומת זאת הזוכה טען כי החובות נשוא תיקי ההוצאה לפועל לא נפרעו וכי אף החוב נשוא הסדר הפשרה לא נפרע . כפי הקביעה בהחלטת הרשמת __ הרי שלאור הבקשה בטענת פרעתי שהוגשה בתיק הנוסף הסדר הפשרה מאיין את פסק הדין ולכן, רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות לדון בטענות הצדדים והכל כפי שפורט בהחלטתה.

הרשמת התייחסה בהחלטתה למסגרת הנורמטיבית , ולאחר מכן דנה בסעיפי הסדר הפשרה שנחתמו בין הצדדים. וכך נקבע בין היתר בהחלטה שניתנה - "ההסדר שנחתם בין הצדדים מתייחס לחובות נוספים שקיימים בין הצדדים וכלל אינו מתייחס לחוב נוסף שעל החייב היה לשלמו, סעיף 6 להסדר מתייחס לחוב אחר בבנק הפועלים, עוד אפנה לכך שסעיף 6 ד להסדר מאפשר הפחתה של נזקים בגין פעולות שננקטו בחשבון אולם הסכום אינו קצוב , סעיף 6ה להסדר מגדיר את סכום החוב מחדש, כך שככל והחייבים לא יעמדו בהסדר סכום החוב בבנק הפועלים בתוספת הריבית המקבלת בבנק בתוספת 2% ריבית על פי אישור הבנק יהווה חלק מהחוב בתיק זה- מכאן כי הסדר הפשרה מגדיר מחדש את סכום החוב וכן קבע סנקציה לאי פירעון במועד ובתנאים שנקבעו בהסדר הפשרה, בכך שינה הסדר הפשרה מהותית את הסכום על פי פסק הדין".

עוד נקבע בהחלטה זו "..יותר מכך, הצדדים לא קבעו בהסכם מהו התשלום אשר יהווה את פירעון החוב בתיק זה בהתאם להמחאות שחוללו והוגשו לביצוע, אלא מכלול ההסדר מתייחס לחוב חדש אשר בנוי מרכיבי חוב שונים ללא כל התייחסות למהות החוב בתיק ולמועד אשר יהווה פירעון של החוב בתיק. זאת ועוד: סעיף 7 קובע כי אי עמידה במי מן התשלומים יעמיד את כל יתרת החוב לפירעון מידי, ואולם אין עסקינן ביתרת החוב בתיק זה אלא ביתרת החוב החדשה בהתאם להסדר הפשרה.

מכאן, כי הסדר הפשרה קובע הן את סכום החוב החדש(אשר אינו ברור) ואת תנאי התשלום ובכך משנה מהותית מהקבוע בפס"ד ובא להחליף את החיוב הכספי, ולא ניתן לומר כי הסדר הפשרה קובע מנגנון לביצוע התשלום אלא ההסדר משמנה (צ.ל "משנה" –ו.ר.) מהותית את החיוב הכספי ואת פס"ד"

לפיכך נקבע בהחלטה זו כי הסדר הפשרה מחליף את פסק הדין והחיוב הכספי ולכן בנסיבות אלה פקעה סמכות הרשם לדון בטענות החייב והזוכה להפרות הסדר הפשרה.

הואיל והסדר הפשרה הפקיע את תוקף החיוב נשוא התיק ולכן יש להורות על סגירת התיק ובידי החייבים לעתור לבית המשפט המוסמך בתובענה מתאימה.

בתיק דנן הוגשה בקשה לסגירת התיק על ידי החייב אשר הפנה להחלטת הרשמת ___

בתיק זה  טוען הזוכה כי לא הוגשה בקשה בטענת פרעתי.

יצוין, כי יש לראות בבקשה לסגירת התיק כבקשה בטענת פרעתי, כפי האמור בספרו של  המלומד דוד בר אופיר, מהדורה שביעית, הוצאה לפועל הליכים והלכות, עמוד 272 (2) -

"ההוראה שבסעיף 19(א) לחוק מקנה לרשם את הסמכות לברר ולפסוק בכל טענה של החייב, לפיה הוא מופטר ממילוי פסק דין, שטר משכנתא, שטר משכון, תביעה על סכום קצוב או כל מסמך אחר העומד לביצוע כפסק דין לפי סעיף 81 לחוק. אולם סמכות זו מוגבלת רק לטענה שהחייב מילא או איננו חייב עוד למלא אחר פסק הדין או המסמך העומדים לביצוע. .."

לפיכך יש לדון בבקשת החייב לסגירת התיק . טיעוני החייב אינם מוגבלים רק לטענת פרעתי במובנה המילולי המצומצם אלא לכל טענה מסוג כלשהו אשר פוטרת את החייב מלמלא אחר פסק הדין.

תכלית חקיקת סעיף 19 נועדה ליצור בסיס משפטי רחב לדיון והחלטה בטענות הפטר לסוגיהן השונים ולא רק במובן המצומצם של פירעון חוב כספי.

החייב טען בבקשתו (זאת לאחר שהתיק נפתח בשנית לאחר החלטת בית המשפט), כי יש לסגור התיק לאור החלטת הרשמת __ שכן החלטתה למעשה מתייחסת לשני תיקי ההוצאה לפועל שכן  ההסדר שנחתם בין הצדדים, הינו זהה והוגש בשני התיקים. ניתנו החלטות בשני תיקי ההוצאה לפועל בדבר  מתן תוקף של החלטה להסדר שנחתם בין הצדדים.

החייב טען עוד בחודש פברואר 2015 כי יש לסגור התיק בהמשך להחלטת הרשמת __ . נטען כי החלטת הרשמת __ קבעה כי בתיק הנוסף המתנהל בלשכה, הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים וזה איין והחליף את פסק הדין מושא תיק ההוצאה לפועל ולכן רשם ההוצאה לפועל נעדר סמכות לדון בתיק ההוצאה לפועל. ההחלטה שניתנה הינה חלוטה וסופית, כפי שנטען,  באופן המחייב אף את התיק דנן.  באותה עת הובהר על ידי הזוכה כי הגיש רע"צ לבית המשפט השלום בנתניה על החלטת הרשמת __.

פסק הדין במסגרת הליך הרע"צ בבית משפט השלום ניתן ביום 29.6.2015 . כפי החלטת השופטת חנה קיציס, הזוכה חויבה בהוצאות ובקשתה נמחקה. הובהר כי החברה הזוכה פורקה ובעקבות כך נמחקה עוד בשנת 2008 . פסק הדין  ביום 29.6.2015 קבע – "אני דוחה את טענות ב"כ המבקשת, כפי שפורטו לעיל. מהתדפיס שצירפו המשיבים עולה כי החברה פורקה ובעקבות כך נמחקה. אם פורקה החברה הרי שהיא אינה כשירה להגיש ערעור והיא גם אינה רשאית להמשיך בהליכי הוצאה לפועל. המבקשת לא הציגה חוות דעת לדין הזר בדבר יכולתה לנקוט בהליכים משפטיים שלא באמצעות מפרק החברה. עד שלא יוכח אחרת המסקנה היא כי החברה אינה יכולה לנקוט בהליכים משפטיים... מפרק החברה הוא שיודע מי זכאי להחזיק בנכסי החברה לאחר פירוקה ומן הראוי שב"כ המבקשת ומי שפועל לכאורה בשמה ישקדו לקבלת המידע הנדרש טרם לנקיטת הליכים בשם החברה".