מנשה תורג'מן נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.לפנינו תביעה להכיר בפגיעה בגבו של התובע כתאונת עבודה.

התובע טען כי ארע לו אירוע תאונתי ביום 23/9/08, וכן בעבודתו הוא מבצע פעולות חוזרות ונשנות של הרמת משאות ונהיגה במשאית.

2.אשר לאירוע התאונתי, בהחלטה מיום 17/8/10 קבענו כי התובע לא השכיל להוכיח קיום אירוע תאונתי.

3. התובע טען כי במשך כל שעות עבודתו היה מבצע פעולות חוזרות ונשנות של הרמת ציוד תעשייה. מדובר בציוד במשקלים שונים, בין עשרות ק"ג ל-100 ק"ג ויותר. מדובר בלוחות חשמל, ציוד אל פסק, מצברים, מדחסים, שנאים.

           מעדות התובע עלה כי הציוד היה מגוון ומשתנה, תוך שימוש לעתים בציוד עזר לצורך ההרמה. זוהי עבודה פיזית קשה אך מגוונת, עם מכשירים שונים, במשקלים שונים, שאין לראות בהם פעולות חוזרות ונשנות, אשר הן זהות מבחינת התנועה או המשקל.

4.        יחד עם זאת סברנו כי עבודתו של התובע אשר כללה גם נהיגה במשאית מלמדת כי יש בה תשתית לכאורה למיקרו טראומה. התובע טען כי לצורך עבודתו נהג מידי יום במשך מספר שעות למקומות בהם נדרשה עבודתו לצפון ולדרום ובכלל זה גם לבסיסי צבא. מדובר היה בחלק מהמקרים בהובלת ציוד תעשייתי לאתרי בניה, ששם הדרכים לא היו סלולות.

           התובע טען כי הכסא במשאית היה הידראולי רק בתום תקופת העבודה.

           משום כך סברנו, כי עבודת התובע המתייחסת לנהיגה במשך שעות רבות, בין השאר גם על דרכים לא סלולות, יש בה לכאורה תשתית עובדתית מספקת לקיומה של מיקרוטראומה.

5. אשר על כן, מינינו את ד"ר פעילן כמומחה רפואי מטעם בית הדין אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות:

5.1       ממה סובל התובע בגבו?

5.2האם קיים קשר סיבתי על דרך של גרימה או החמרה בין עבודת התובע כנהג לבין הפגיעה בגבו?