מנצור נ' בן שיטרית ואח'

פסק דין

בפני תביעה לסכום של 936 ₪.

רכב התובע ניזוק בתאונת דרכים באשמת הנתבע 1, שהיה מבוטח ע"י הנתבעת 2. התובע תיקן את רכבו ושילם עבור התיקון וגם עבור שכ"ט שמאי, ובחר לפנות ישירות לנתבעת 2 לקבל פיצוי. כל הסכום שולם לו, מלבד החזר עבור הוצאות דו"ח השמאי. השמאי לקח 1200 ₪. חברת הביטוח סברה כי אין להחזיר יותר מ-750 ₪.

זו התביעה בפני. מלבד ההפרש התובע גם מבקש 500 ₪ עבור עוגמת נפש.

אין צל של ספק שהתובע שילם מלוא הכסף שהשמאי דרש בתום לב.

שמעתי את דברי אשת התובע וברור שהשמאי הוזמן לערוך את הדו"ח ע"י בעל המוסך בו תוקן הרכב. עקב היכרות עם בעל המוסך, התובע לא ברר מראש מה הסכום הדרוש, אלא למעשה השאיר שיק פתוח אצל המוסך.

עמדת חברת הביטוח ברורה: יש הנחיות ברורות במספר רב של פסקי דין, אשר מגבילות שכ"ט שמאי לרכב לסכום שנע בין 450-550 ₪. חברת ביטוח אשר שולחת שמאי לערוך דו"ח, אכן דואגת להנחות את השמאי לגבי הגבלה זו.

אשר על כן, כאשר התובע דרש 1200 ₪ החזר, חברת הביטוח סרבה, אם כי לפנים משורת הדין שילמה סך של 750 ₪ שהוא כ-50% מעל המקובל.

מר אשכנזי, מטעם חברת הביטוח, טוען בנוסף שהיתה חובה על התובע לברר בטרם מסירת השיק, על מנת לדעת מה הסכום שהשמאי ידרוש. יש לשים לב שהסכום שנדרש ע"י השמאי כאן הוא מוגזם. מדובר בשמאות שגרתית ופשוטה ללא שום סיבוך והשמאי קבע סכום לעצמו שהוא כ-10% מהנזק שנגרם לרכב.

אשר על כן, מסקנתי היא, עם כל הכבוד לתובע שפעל בתום לב, שחברת הביטוח צודקת בסירובה.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

אני משלים ואומר כי לא אחייב את התובע בהוצאות עקב כך שפעל בתום לב ומתוך עקרון לקבל כסף שהפסיד כתוצאה מהתאונה.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב תשע"א, 23/03/2011 במעמד הנוכחים.

הרווי גרובס, שופט

הוקלד על ידי: נילי קופרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: