מנצור ואח' נ' מיוחס

פסק דין

1.בפניי תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 28.3.09, הנהג בעלה של התובעת נסע ברכבה, כאשר קטנוע רכוב ע"י הנתבע פגע ברכב התובעת מאחור.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

א.עלות התיקון – 751 ש"ח.

ב.הוצאות עבור מכתבי התראה – 1,500 ש"ח.

ג.עוגמת נפש – 2,000 ש"ח.

2.העובדות הרלוונטיות אינן במחלוקת. הנתבע מודה שלא הספיק לעצור ו"פגעתי באוטו בצורה איטית ביותר, לא חזקה, עובדה שלא נפלתי מהאופנוע". (עמוד 3 שורות 5-6).

מר דותן צילם את ה רכב במקום, ובעדותו בפניי הנתבע אישר שהתמונה משקפת את המצב ביום התאונה. דובר בנזק קל שדרש תיקון למגן אחורי וצבע.

התובעת שילמה 751 ש"ח לתיקון,שהוא סכום צנוע וסביר.

3.לאור האמור נשאלת השאלה מדוע נאלץ בית-המשפט לנהל דיון בפרשה זו: לשיטתי לכך שתי סיבות:

א.הנתבע ואביו סברו, שלא בצדק, שהדרישה הכספית של התובעת היתה מופרזת; הרי לא אחד קורה שהפוגע נוטה לגמד את הנשק שהוא גרם.

ב.תגובת התובעת ובעלה לסירוב הנתבע ואביו לשלם את הסכום יצאה מכל פרופורציה סבירה. מקובל על בית-המשפט שעמדת הנתבע ואביו היתה מרגיזה ומעצבנת- אולם בין זה לבין עתירה ל-2,000 ש"ח בגין עוגמת נפש המרחק הוא עצום.

באשר לעתירה לתשלום עבור מכתבי התראה – אלה נשלחו ע"י מר דותן, שהוא עורך דין במקצועו, במשרדו הוא ואין בסיס איתן לדרישת התובעת.

אשר על כן אני מחייב את הנתבע, ביחד ולחוד, עם אביו של הנתבע מר ירון מיוחס לשלם

לתובעת את הסכום של 751 ש"ח ועוד 350 ש"ח עבור הוצאותיה דיון. הסכומים ישאו

הפרשים והצמדה על-פי חוק וריבית מיום 28.4.09 (30 יום לאחר התאונה) ועד התשלום

המלא בפועל.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"א, 28 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: