מנסור נ' רימון

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדו ביום 6.3.14 וזאת בהעדר כתב הגנה.

לטענת הנתבע כתב ההגנה נשלח לפקס מס' 04-6993424 כפי שמופיע באתר האינטרנט של הרשות השופטת, אולם בהמשך התברר כי כתב ההגנה נשלח בטעות למס' הפקס הראשי של בית משפט השלום בצפת ולא לאגף התביעות הקטנות. הנתבע צירף לבקשתו העתק מכתב ההגנה וטען כי לאורו ניתן לראות שסיכויי ההגנה שלו כנגד התביעה טובים.

2.התובע התנגד לבקשה מן הטעמים המפורטים בתגובתו.

דיון והכרעה:

3.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראו בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349."

4.בענייננו אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן הנתבע לא הכחיש כי קיבל את כתב התביעה, אך לטענתו כתב ההגנה נשלח בטעות למספר פקס שגוי.

כאמור,לבית המשפט שיקול דעת לבטל את פסק הדין, גם כאשר אין חובה מן הצדק להורות כן וזאת ע"פ שיקול דעתו.

עיון באישור הפקס מגלה לכאורה כי ביום 20.3.13 נשלחו למספר הפקס שלעיל , שהוא הפקס המרכזי של בית המשפט השלום בצפת, תשעה עמודים המהווים את כתב ההגנה בתביעה. לצד זאת שומה היה על הנתבע לדאוג כי כתב ההגנה התקבל ונסרק בתיק בית המשפט ולא להסתפק במשלוחו בפקס מבלי לוודא טלפונית הגעתו וקבלתו במזכירות הרלוונטית (בין היתר באמצעות מרכז מידע). זאת ועוד, כתב ההגנה נשלח לכאורה לפני למעלה משנה במהלכה לא טרח הנתבע לברר מה עלה בגורל התביעה שהוגשה נגדו.

5.עם זאת, די בכך שקיימת אפשרות כי תוצאות פסק הדין יהיו שונות במידה ותינתן לנתבע האפשרות להעלות טענותיו, על מנת שדלתות בית המשפט לא יחסמו בפני מבקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. במקרה דנן אכן מצוי בתיק כתב הגנה שצורף לבקשה במסגרתו העלה הנתבע טענות הגנתו ואין למנוע דיון בטענות אלו. בעניין זה כבר נקבע כאמור, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור בהגשת הגנה או על אי ההתייצבות, ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית ואפילו ביחס לחלק מן הסכום שנפסק: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).

6. אין ספק שלאור הטענות המועלות בכתב ההגנה שצורף, לרבות הטענה כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר וכי התובע לא טרח ליטול את השלט בתום תקופת השכירות, קיימת אפשרות סבירה שתוצאות ההליך תהיינה שונות ככל שתינתן לנתבע אפשרות להציג הגנתו.

זכות הגישה לערכאות הפכה בשנים האחרונות לזכות מעין חוקתית וההלכה הינה כי תמיד עדיפה הכרעה עניינית על פני הכרעה מטעמים פרוצדוראליים .לפיכך, אין לחסום שערי בית המשפט בפניו של הנתבע ודי בכך שפסק הדין שיתקבל יהיה שונה ולו במקצת מזה שניתן בהעדרו ,כדי שהבקשה תיעתר.

7.לאור האמור על מנת לא למנוע מהנתבע את יומו בית המשפט מחד גיסא ואולם על מנת שהתובע יפוצה בגין ההוצאות שנגרמו לו מאידך גיסא, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בתנאי ובכפוף להפקדת הוצאות התובע בסכום של 300 ₪ בקופת בית המשפט וזאת תוך 20 יום. ככל שיופקדו ההוצאות ,ייקבע מועד חדש לדיון בתביעה והמזכירות תסרוק את כתב ההגנה לכתבי הטענות ותעביר הסכום שיופקד לתובע.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ד, 28 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: