מנסור ואח' נ' אבו אסמאעיל ואח'

החלטה

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני להורות למשיבים להימנע מביצוען של עבודות בנייה כלשהן בחלקה הידועה כחלקה 15 גוש 17470 מאדמות כפר משהד (להלן: "חלקה 15").

1.הבקשה נוגעת לתביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיבים בה הם דורשים, בין היתר, להורות על פירוק השיתוף במספר חלקות בגושים שונים כמפורט בתביעה, וכן למתן צווים שונים כאמור בסעיף 35 לכתב התביעה.

2.לטענת המבקשים חלקה 15 הינה בבעלות משותפת של המבקשים, של משיבים 1-6 (להלן: "המשיבים"/"המשיבים 1-6") ושל משיב 14. חלקם של המבקשים ושל המשיבים בחלקה 15 הינו 1,800 מ"ר, כשלטענת המבקשים מדובר בנכס משותף בין המבקשים ובין המשיבים וכי אין כל חלוקה ספציפית בין צדדים אלו שיש בה כדי להצביע איזה חלק שייך לכל אחד ואחד מהם.

לטענת המבקשים, בכוונת משיבים 1-6, ובפרט משיב 1, לבצע עבודות בנייה בחלקה 15 על מנת לקבוע מצב חדש בשטח וזאת על אף שאין כל הסכם שיתוף המסדיר את החלוקה בין הצדדים לגבי חלקם בחלקה 15. המבקשים הוסיפו וטענו כי ככל שהמשיבים בכלל ומשיב 1 בפרט, ימשיכו בפעולות הבנייה אותן הם מבקשים לבצע על סמך היתר הבניה שבידם, ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך וייקבע למעשה מצב חדש, ובכך לא ניתן יהא להחזיר את הגלגל אחורה. לכן לטענת המבקשים מאזן הנוחות נוטה לטובתם.

3.מנגד טענו המשיבים 1-6 כי דין הבקשה להידחות מהטעם כי מדובר בתביעה חסרת כל סיכוי, שכן מבקשת 1 אינה רשומה בנסחי הרישום של החלקות נשוא כתב התביעה, כמו כן לתביעה לא צורפו כל הבעלים הרשומים של כל החלקות. המשיבים המשיכו וטענו כי המבקשים לא הציגו כל ראיה המעידה על כך שהם בעלי זכויות בחלקה 15.

4.ביום 18.3.13 התנהל דיון בפניי במעמד המבקשים והמשיבים 1-6, במהלכו נחקר המצהיר מטעם המבקשים: עבדאללה כמאל מנסור, בנו של מבקש 1. המשיבים 7-14 לא התייצבו לדיון למרות שזומנו כדין.

המבקשים והמשיבים 1-6 סיכמו את טיעוניהם בעל פה. המבקש חזר על טיעוניו בבקשה והוסיף וטען כי לתגובה לא צורף כל תצהיר, מה גם, לטענתם, המשיבים נמנעו מלהביא לעדות את משיב 14. המבקשים הוסיפו וטענו כי המשיבים אינם מפרטים מדוע לטענתם לתביעה אין כל סיכוי. הם גם לא התייחסו לשאלת מאזן הנוחות ולנזק שעלול להיגרם להם במידה והצו יינתן ותעוכב הבניה.

התנאים למתן סעד זמני

5.התנאים למתן סעד זמני מעוגנים כיום בהוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כך שעל מנת שביהמ"ש יכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לשקול את השיקולים שלהלן (רע"א 5841/11 איטה נ' בנק מזרחי (20.9.11):

האחד, נוגע לטיב התביעה ולסיכוייה. במילים אחרות, על המבקש לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה. בדיקתו של תנאי זה נעשית באורח לכאורי בלבד.

התנאי השני מתייחס לשיעור הנזק שייגרם למבקש מאי מתן הצו, והיחס בינו לבין הנזק העלול להיגרם למשיבים במידה והצו יינתן. על המבקש להראות כי אי הנוחות העלולה להיגרם לו אם לא יינתן הצו גדולה מאי הנוחות העלולה להיגרם למשיבים אם הצו יינתן.

בנוסף לשני השיקולים הנ"ל, יש לבדוק אם הבקשה הוגשה בתום לב, ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש – שיקולים של יושר.

זכות לכאורה

6.האם המבקשים הוכיחו קיומה של זכות לכאורית, אשר למענה עותרים הם לקבלת סעד והגנה עד לתום הדיון בתביעתם?

בשלב זה, ומעיון במסמכים שהוגשו עד כה, התרשמתי, וזאת מבלי שהדבר ייחשב כהבעת עמדה סופית והחלטית לסיכויי התביעה, כי עומדת למבקשים זכות לכאורית.

לטענת המבקשים, משיב מס' 14, שהבעלות בחלקה 15 רשומה על שמו בלשכת רישום המקרקעין, מכיר בזכותם הקניינית של המבקשים והמשיבים, בחלק מחלקה 15 כאשר שטחו של חלק זה עומד על כ-1,800 מ"ר.

אומנם עיון בנסח הרישום של חלקה 15 (נספח ח' לכתב התביעה) מלמד כי אומנם הבעלים הרשומים של חלקה 15 הינו משיב מס' 14 – ג'מיל ערפאת. עם זאת, הוא בחר שלא להתייצב לדיון אשר התנהל ביום 18.3.13, ולא להגיש תצהיר כלשהו מטעמו שיש בו כדי לדחות את טיעוני המבקשים או לסתור אותם. בהקשר זה יצוין עוד כי מדובר באביו של ב"כ המשיבים, עו"ד לואי ערפאת, ואין חולק בין הצדדים כי משיב מס' 14, מודע לעצם התנהלותה וקיומה של תביעה זו בכלל ולדיון שהתקיים ביום 18.3.13 בפרט.

7.למעשה עסקינן בטענה עובדתית אשר הועלתה ע"י המבקשים ואף נתמכה ע"י התצהיר שצורף ע"י המבקשים, כשמנגד, לא הציגו המשיבים כל גרסה אחרת ולא הכחישו טענה זו תוך שהם מעלים טענה בעלמא לפיה המבקשים לא הציגו כל ראיה המעידה על כך שהם בעלי זכויות בחלקה 15.