מנירב נ' ציטרין

החלטה

מונחת לפניי הודעה/בקשה לתיקון הקובלנה לה מתנגד הנאשם.

הקובל הגיש נגד הנאשם קובלנה פלילית בה הוא מייחס לו עבירה של לשון הרע.

הקובלנה הוגשה בחודש דצמבר 2012, נקבעה לדיון ראשון בחודש ינואר 2013. ההזמנה לאותו דיון לא נמסרה לנאשם והוא לא התייצב. לאחר מכן הנאשם זומן כדין לדיון בחודש יולי 2013.

בין לבין הגיש ב"כ הנאשם עתירה לקבלת חומר חקירה, שהתבררה בפני כב' השו' בן-ארי. עיון בפרוטוקול הדיון שהוצג לי, מיום 9.6.13 בבע"ח 34270-02-13 מעלה כי נכון למועד אותו דיון לא הייתה בידי הקובל חוו"ד מומחה לעניין קבילות ההקלטה ו/או מכשיר ההקלטה, ונדונה אפשרות של שימוש במומחה מוסכם שהצדדים יקבעו את זהותו וישאו בעלותו.

למען שלמות התמונה יצוין כי במהלך אותה תקופה נאשם אחר בקובלנה אחרת בעבירה של לשון הרע שהגיש הקובל, הודיע לבית המשפט כי הוא יעתור לאחד את הדיון בעניינו עם הקובלנה שלפניי. בתגובה עתר ב"כ הנאשם לאפשר לו להשיב לאישום באופן מיידי והביע התנגדות לאיחוד התיקים ככל שיתבקש. נושא איחוד הקובלנות טרם נידון בתיק האחר וממילא טרם הוכרע.

בדיון שהתנהל בפניי ביום 8.7.13 ביקש ב"כ הקובל לדחות את מועד קיום ההקראה, הגם שב"כ הנאשם הודיע שהוא ערוך למתן תשובה, משום שברצונו לשקול אפשרות תיקון הקובלנה על דרך הוספת עד תביעה, מומחה.

ב"כ הנאשם התנגד לבקשת הדחיה, והפנה להחלטת השו' בן-ארי ולעמידתו על כך שיבדוק את ההקלטה על ידי מומחה מטעמו. לטענתו בדיון לא ניתן בדרך של תיקון הקובלנה לעקוף את ההחלטה.

באותו דיון לא סברתי שיש למנוע מן הקובל בשלבים המוקדמים של הדיון, ובטרם בוצעה הקראה, וממילא בטרם החלו להישמע ראיות בתיק, לשקול את צעדיו.

ואכן, הקובל הגיש בקשה לתיקון הקובלנה על דרך הוספת העד יורם רביב כמומחה לעניין הקלטת.

ב"כ הנאשם בתגובה ארוכה ומפורטת התנגד לבקשה. בתמצית טען ב"כ הנאשם שהבקשה משמעה הוספת חומר חקירה חדש זמן ארוך לאחר הגשת הקובלנה, כשהחומר עצמו נוצר זמן ארוך לאחר הגשתה, וגם מן המועד שנוצר החומר הייתה השתהות בהגשת הבקשה, והכל במטרה להביא לדחית הדיון בתיק. הוא טען למחדלי חקירה ולפגמים בתשתית הראייתית, שנעשה ניסיון פסול לתקנם בדרך של הוספת מומחה באיחור. כן נטען כי הודעה על תיקון הקובלנה מהווה הפרה של החלטת בית המשפט בבקשה לקבלת חומרי חקירה. מבלי למעט מן האמור, נטענו טענות לעניין משקלה האפסי של חווה"ד. במסגרת התגובה נטענו טענות נוספות הנוגעות לחילופי ייצוג ולבקשה לאורכה שהוגשה, להחלטה שניתנה ללא קבלת תגובה, וב"כ הנאשם הלין על התמשכות ההליכים ועל עינוי הדין, והדגיש כי הקובל לא עמד בהחלטה להמצאת תמצית עדות הקובל עצמו.

בחנתי את טענות ב"כ הנאשם בהתאם להוראות הדין ולהליכים שהתקיימו בתיק.

סעיף 91 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ", קובע:

"תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם".

בהתאם להוראות הדין, השלב המוגדר כתחילת משפט הוא שלב הקראת כתב האישום ומתן מענה. עד לשלב זה לא נדרשת בקשה לתיקון כתב האישום, לרבות קובלנה, והתיקון נעשה על דרך של מסירת הודעה. אכן, נקבע בפסיקה כי יתכנו מצבים בהם ניתנה הלכה למעשה תשובה לאישום, והגם שלא התקיימה הקראה פורמלית נדרשת בקשה לתיקון כתב האישום. במקרים אלה קובע סעיף 92 לחסד"פ, כי בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן ולא נפגעה הגנתו, יעתר בית המשפט לבקשה.

בתיק שלפניי הקובלנה טרם הוקראה, וטרם ניתנה תשובה לאישום המפורט בה, לא בישיבה שנערכה בפני כב' השו' בן-ארי, ולא בדיון בפניי.

בנוסף, לא מצאתי גם כי יש בתיקון הקובלנה כדי לעקוף כל החלטה שיפוטית מפורשת שהיא, ואף לאחר שחזרתי ובחנתי את החלטת כב' השו' בן-ארי, לא מצאתי בה החלטה בסוגיה האמורה, כפי שמבקש לטעון ב"כ הנאשם.

אינני סבורה גם כי עצם העובדה שחוות דעת המומחה הוכנה לאחר הגשת הקובלנה, או כי הקובל הגיע למסקנה שיש צורך במומחה לנושא רק בשלב שבו הודיע על כך, יש בהם כדי למנוע ממנו לפעול לתיקון הקובלנה, על דרך של הוספת עד לרשימת עדי התביעה.

לא זה השלב להכריע בטענות הנוגעות למומחיות המומחה, ולמשקל חווה"ד, וב"כ הנאשם יהיה זכאי להעלות כל טענה רלבנטית לעניין קבילותה ומשקלה של חווה"ד בעת ניהול ההליך. לא למותר לציין כי אין בעובדה שעד נמנה על רשימת עדי התביעה כדי להוביל למסקנה מתחייבת כי עדותו קבילה ובעלת משקל, ונושא זה יתברר בהמשך. כמו כן, ברור כי ב"כ הנאשם יהיה רשאי להביא מומחה מטעמו במידת הצורך.

אדגיש כי גם אם הייתה ניתנת התייחסות לגוף האישום, והקובל היה צריך לקבל את אישורו של בית המשפט לתיקון המבוקש, כפי שביקש למען הזהירות, הרי שלאור כל הטעמים דלעיל, ובהתחשב בשלב הראשוני של בירור הקובלנה, ובאופי התיקון המבוקש, הייתי נעתרת לבקשתו לתיקון הקובלנה, שכן אינני סבורה כי יש בתיקון המבוקש כדי לפגוע באופן מהותי בהגנת הנאשם או למנוע ממנו הזדמנות סבירה להתגונן.