מנחם נ' גזיאל ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 16/5/10 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע מס' 1 שהיה מבוטח על ידי הנתבעת מס' 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

שווי הרכב שהוכרז כ"אבדן כללי" – 26,616 ₪.

שכר טרחת שמאי בסך 900 ₪.

אין מחלוקת על כך שבעת האירוע התנגש רכב הנתבע ברכב התובע מאחור ולכן האחריות לתאונה מוטלת כולה על הנתבע מס' 1.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בעניין גובה הנזק. בכתב הגנתו הנתבע מס' 1 כותב "בתאריך הרלוונטי פגע הנתבע בצורה קלה ביותר ברכב התובע. כתוצאה מאותה נגיעה לא נגרם כל נזק לרכב הנתבע".

על פי המסמכים שהוגשו לבית המשפט הרכב נבדק ע"י שמאי יומיים אחרי התאונה, הרכב אכן נלקח לשמאי ממוסך שבו הוא הועמד מייד אחרי התאונה. צורפו לדוח תמונות אשר בכל קנה מידה מעידות על פגיעה משמעותית בחלק האחורי של הרכב . השמאי קבע שעלות התיקון הוא 23,311 ₪ שמהווה 72% של ערך רכב התובע ומשום כך נקבע שהרכב הוא אבדן כללי.

ניכר הדבר שבמהלך הדיון הרחיב הנתבע ונציגת הנתבעת מס' 2 ולמעשה העלו טענה לפיה התובע מנסה לרמות את הנתבעים. הנתבע אף אמר כאשר ראה את התמונות שצורפו לדוח השמאי "זו לא התאונה שלי...כואב לי הלב שעושים את המשחקים האלו. איפה הנזק שלי? אפילו שריטה אין לי". עמ' 2 לפרוטוקול ש' 20-21.

הנתבע אף הוסיף "אולי הרכב נפגע שוב או באותו יום או למחרת". שם שורה 18.

במילים אחרות עמדת הנתבע מס' 1 היא שהתביעה נגועה בתרמית גריידא.

נציגת חב' הבטוח העיר מספר הערות על עבודת השמאי, דובר באוטו ישן יד חמישית, הטמבון של הרכב לא פורק כדי לראות את הנזק של הרכב, לכן התנהלות השמאי לא תקינה.

החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.התובע הסתמך על דוח השמאי ועל התמונות שצורפו אליו ואין בפני ראיה הנוגדת את ממצאי השמאי או חישוביו. לפי דברי התובע אכן דובר בהתנגשות עם עצמה אשר טלטל אותו פיזית בתוך הרכב.

כמו כן התייצב עד, מר יצחק דיין, שכן של התובע אשר ראה את הרכב בערב התאונה והבחין במכה רצינית מאחור.

2.ניכר הדבר שכל אדם אשר פוגע עם רכבו ברכב אחר נוטה לגמד את מידת הנזק שהוא גרם. מלבד הנטייה הזאת יש לקחת בחשבון שהנתבע נסע בג'יפ מרצדס מסיבי ורכב התובע הוא רכב ישן, שנת ייצור 2001. לכן אין הדבר מפתיע שלא נגרם נזק לרכב הנתבע אך נגרם נזק כבד לרכב התובע.

3.תמוהה בעיני עמדת הנתבעים שמדובר במעשה של תרמית. הנתבעים לא ביקשו לחקור את השמאי, לא ערכו שמאות נגדית, לא הפעילו חוקר, ולמעשה בחרו להעלות טענות מעורפלות וכלליות שכל מטרתן היתה לפגוע באמינות התובע.

ראיות של ממש לא הוגשו לתמיכה לטענת התרמית.

אשר על כן אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע את הסכום של 27,516 ₪ בתוספת 350 ₪ הוצאות משפט.

הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.