מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ח.צ. 52004254 נ' רביע ואח'

פסק דין

תביעת שיבוב, על סך 8,034 ₪ אותם שילמה התובעת למבוטחיה, בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח בתאונה מיום 3.5.11.

לטענת התובעת, ביום התאונה נהגה גב' שואהנה אבתסאל (להלן:"נהגת התובעת") ברכב המבוטח, מסוג פיג'ו, במורד כביש ראשי בסכנין, כאשר לפתע פגע בה רכב מסוג רנו, נהוג על ידי הנתבע 1 (להלן:"הנתבע"). לטענת התובעת, התאונה אירעה משום שהנתבע נסע לאחור, כאשר יצא ממפרץ חניה.

הנתבעים מכחישים את טענות התובעת. לטענת הנתבע, אירעה התאונה בעת שהיה בעצירה מוחלטת, מיד לאחר שחנה במפרץ החנייה. לטענתו חנה באלכסון, והתובעת שהיא שפגעה ברכבו החונה, משום שנסעה במהירות ודיברה באותה עת בטלפון נייד.

נהגת התובעת, העידה כי נסעה במורד הכביש הנראה בתמונה ת/1, במהירות איטית, כאשר לפתע פגע בה רכבו של הנתבע אשר נסע לאחור מתוך מפרץ חניה שנמצא מימין לכביש. לשאלת ב"כ הנתבעים השיבה הנהגת שלא ראתה אורות רוורס ברכבו של הנתבע, אך היא יודעת שנסע לאחור משום שנסעה באמצע הכביש ורכבו פגע בה פתאום.

כן העידה הנהגת, שאשתו של הנתבע, היתה אתו ברכב בעת הפגיעה, וכי רק אחרי התאונה יצאה מן הרכב.

הנתבע העיד, כי באותו יום הגיע לחנות בסכנין, והחנה את רכבו במפרץ חנייה, אשתו עמדה לצאת מן הרכב, רגלה האחת כבר היתה מחוץ לרכב, ואז הרגישו חבטה, וראו שהרכב הנהוג בידי נהגת התובעת שפשפף את רכבו של הנתבע, כאשר פגע בו בפינה השמאלית אחורית של הטמבון. הנתבע הסביר כי החנה את רכבו באלכסון, כך שהפינה השמאלית אחורית של הרכב בלטה אל עבר הכביש. יחד עם זאת הדגיש כי לא חנה על הכביש אלא במפרץ החנייה.

עדותה של אשת הנתבע, סוניה יוסף, תמכה בגרסתו.

לטענת הנתבע, הנזק שנגרם לרכבו היה קל, ובהיותו בעל מוסך תיקן אותו בעצמו ולא הגיש תביעה למבטחת. משכך, לא הוצגה מטעם הנתבעים כל ראיה ממנה ניתן ללמוד על אופי הפגיעה ברכב ומיקומה. לטענת הנתבע, כאמור, היתה הפגיעה בחלק השמאלי אחורי של הטמבון.

עדותה של נהגת התובעת מהימנה בעיני, ואני מבכרת אותה על פני עדויותיהם של הנתבע ורעייתו. גרסתה של נהגת התובעת היתה עקבית, והיא השיבה לשאלות שנשאלה ברהיטות. אמנם מדובר בעדות יחידה, אך היא נתמכת בראיות חיצוניות ומתקבלת יותר על הדעת.

מעיון בתמונות המדגימות את הנזק שנגרם לרכב המבוטח על ידי התובעת, ובדו"ח השמאי, עולה כי הפגיעה היתה בכנף קדמית ימנית, ובדלת הימנית קדמית.

לטענת ב"כ הנתבעים, לא ניתן לראות בתמונות מעיכה, אלא שפשוף בלבד, והדבר תומך לטענתו בגרסת הנתבעים לפיה נהגת התובעת היא שפגעה ברכב הנתבע תוך כדי נסיעתה.

אין בידי לקבל את הטענה.

ראשית, מעיון בתמונות (ת/2) ניתן להבחין במכת מעיכה (בחלק של הכנף המקיף את הגלגל הקדמי). שנית, מדובר במכה במהירות ובעוצמה נמוכה ולפיכך אין מקום לצפות למכת מעיכה משמעותית או להדיפה של רכב התובעת, כפי שטען ב"כ הנתבעים.

לטעמי, אופי הנזקים ברכבה של נהגת התובעת, מתיישב עם גרסתנ.

גרסת הנתבעים, לעומת זאת, אינה יכולה לעמוד.

עדויותיהם של הנתבע ורעייתו אינן מהימנות בעיני. לו אמנם היה רכבם של הנתבעים חונה בתוך מפרץ החניה, כטענתם, לא היתה כל אפשרות שרכבה של נהגת התובעת, שהגיע מלמעלה, יפגע בו, וודאי לא בפינה האחורית שמאלית.

טענת הנתבע לפיה נפגעה הפינה השמאלית אחורית של הרכב משום שחנה באלכסון וזו הפינה שבלטה החוצה אינה מתקבלת על הדעת.

גרסת התובעת לעומת זאת, מתיישבת עם מקום הפגיעה ברכבו של הנתבע. אם היה הנתבע במצב של נסיעה לאחור על מנת לצאת מן החניה, נראה כי אכן היה קצהו השמאלי אחורי של הרכב בולט אל עבר הכביש. ברור, כי בעת נסיעה לאחר תוך יציאה מחניה, היה על הנתבע לוודא שהכביש פנוי, ועצם קרות התאונה מעיד כי לא עשה כן.

אף אם היית מקבלת את גרסת הנתבע לפיה היה הרכב בחניה, ברור כי נהגת התובעת לא היתה יכולה לפגוע בו אם היה חונה בתוך מפרץ החניה. לפיכך, אף אם לא נסע לאחור, וחנה באלכסון, כטענתו, ברור שחנה כשחלק מרכבו בולט ממפרץ החניה, באלכסון מהותי מאוד, באופן המסכן את התנועה בכביש.