מנורה חברה לביטוח ואח' נ' בדר ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה ובתביעה שכנגד, בשל נזקים שנגרמו בתאונת דרכים, שהתרחשה בקלנסואה ביום 19.11.09.

לשיטת התובעת, בעת שנהג הרכב המבוטח על ידה (להלן: "הנהג"), הגיע לצומת בקלנסואה, עצר, וידא כי הצומת פנוי, התקדם באיטיות והחל לחצותה. אז, הגיע במהירות רכב הנתבעת ופגע בו בעוצמה, תוך סיבוב רכבו שמאלה. הרכב המבוטח נפגע כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת וכתוצאה מחבטה בעגלה אליה הוסט מעוצמת הפגיעה.

מנגד, טענה הנתבעת כי נסעה במהירות סבירה, נכנסה לצומת באיטיות, חצתה אותה כמעט עד סופה, ואז נפגעה מהרכב המבוטח. לשיטתה, כתוצאה מעוצמת הפגיעה סטו שני כלי הרכב ממסלולם.

העידו לפני הנהגים.

מעדותם נובעת מחלוקת בשאלה אם מכוון נסיעת הנהג קיים שלט המכוון להאט ולתת זכות קדימה. לפי גרסת הנתבעת שלט זה היה במקום בעת האירוע, הגם שבעדותה במשטרה ובהודעתה לחברתה ביטוח לא ציינה זאת. לגרסת הנהג, השלט הוצב בסמוך לצומת, מכוון נסיעתו, זמן מה לאחר האירוע.

בנקודה זו, איני מקבלת את גרסת הנתבעת כי בעת התאונה השלט הנ"ל היה מוצב במקום. הסתירה בין גרסאות הצדדים לעניין זה, דורשת הוכחה פוזיטיבית-אובייקטיבית שתתמוך בגרסת הנתבעת. ראיה כזו לא הוצגה, שעה שבנקל ניתן היה להגיש את פרוטוקול רשות התמרור הרלוונטית, או לכל הפחות, אישור המשטרה. אין להתעלם מכך שמדובר בעדות כבושה של הנתבעת שלא עלתה בסמוך לתאונה.

נוסף על האמור, העיד הנהג, ועדותו לעניין זה לא נסתרה, כי עצר. אם אמנם כך, הרי שפעל יותר מכפי שהתמרור האמור מחייב, בין אם היה התמרור במקום בעת האירוע ובין אם לאו.

לשאלת האחריות להתרחשות התאונה:

הנהג סימן, במהלך חקירתו בבית המשפט, את מקום עצירתו, על גבי צילום של הצומת. כמו כן, סימן את מקום ההתנגשות של כלי הרכב על גבי אותו צילום. מקום עצירתו המסומן מעיד כי עצר בתוך הצומת, מרחק מה ממקום החיבור שבין הנתיב בו נסע עם הצומת. לדבריו עשה כן משום ש: "...היה עוד רכב ולא יכולתי לראות". גרסה זו, לרבות עצירתו לפני הכניסה לצומת, אינה מופיעה בהודעותיו הקודמות, למשטרה ולחברת הביטוח.

גרסתו האחרונה, לפיה עצר במקום המסומן (בתוך הצומת), עומדת בסתירה לעדותו בחקירה הראשית שם העיד: "באתי לצומת, עצרתי קצת והתחלתי להתקדם לאט לאט. הסתכלתי שמאלה, ימינה, ולא ראיתי כלום, נכנסתי לצומת...." (עמ' 1 ש' 13-14 לפרוטוקול).

העיון בסימון שסימן העד כמקום ההתנגשות, מגלה כי ההתנגשות ארעה לקראת סיום חציית הנתבעת את הצומת, מכוון נסיעתה. דבר זה מחזק את טענתה כי סיימה כמעט לחצות את הצומת, כשהופיע הרב המבוטח ופגע בה.

לפיכך, עדות הנהג, על פיה הביט לשני הצדדים ומצא את הצומת פנוי, לפני שנכנס אליו, איננה מתיישבת עם מיקום העצירה, לשיטתו. לפי מקום זה, ולפי מקום ההתנגשות, הוא נסע בצומת כשהנתבעת כבר נמצאה שם, כשהיא לקראת סוף חצייתה. בנסיבות אלה, דעתי היא, שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את אחריות הנתבעת לקרות התאונה.

אשם תורם:

הנתבעת העידה שלא עצרה כלל לפני הכניסה לצומת. עיון בתמונה המסומנת מעלה ששדה הראיה במקום מוגבל, בכווני הנסיעה של שני הנהגים. לפיכך, התנהגותה זו של הנתבעת היא התנהגות רשלנית, אף אם האטה מהירותה ל- 25 קמ"ש. היה מקום, בהתאם לתנאי הדרך, כי תעצור לפני הכניסה לצומת ותוודא כי הוא פנוי לחלוטין.

לאור האמור במצטבר אני מחליטה לדחות את התביעה ולקבל את התביעה שכנגד בחלקה. את רשלנותה התורמת של הנתבעת אני אומדת בשיעור 40%. על כן אני מחייבת את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד 8,168 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן תשא הנתבעת שכנגד בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

המזכירות תסרוק לתיק את תמונת הצומת המסומנת.

העתק פסק הדין ישלח לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: