מנהל מקרקעי ישראל נ' שמואל ואח'

החלטה

1.עניינה של הבקשה שלפניי במתן היתר לפיצול סעדים.

2.לטענת המבקשת, יש מקום לקבלת היתר לפיצול סעדים. התביעה דנן עניינה בסילוק יד בגין שימוש חורג במשק חקלאי ואילו עילת התביעה בגין דמי השימוש הראויים טרם נתגבשה.

3.המשיב התנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ואף אין מקום לשוב ולהטריד את הנתבע, שעה שהמבקשת יכולה לתבוע את מלוא סעדיה בגין אותה עילה.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להתקבל, מעיקרי הטעמים הבאים:

א. הסעד המבוקש בכתב התביעה הינו לסילוק יד בגין חריגה מהשימוש המותר, כקבוע במטרת השכירות. לעומת זאת, הסעד הנוסף, אשר לכאורה טרם נתגבש הינו סעד של דמי שימוש ראויים. במילים אחרות, אין מדובר בשני סעדים הנובעים מאותה עילה, אלא בשתי עילות נפרדות. העילה הראשונה היא החריגה מתנאי השכירות או הרשות שניתנה למשיב. העילה השנייה היא תשלום דמי שימוש ראויים תמורת השימוש הבלתי מורשה במקרקעין, עילה אשר מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט [רע"א 1156/02 חיר נ' לידאי, פ"ד נ"ז (3) 949 (2003)].

ב.ככל שייקבע שהשימוש שעושה המשיב במקרקעין אינו כדין, הרי שלמבקשת תקום הזכות לקבלת דמי שימוש ראויים וזאת עד למועד הפסקת השימוש. הואיל ונושא זה טרם הוכרע וממילא לא הופסק השימוש המפר, הרי שעילת תביעה זו טרם התגבשה.

5.המשיב טען לפגם בבקשה, שכן אינה נתמכת בתצהיר. אין בידי לקבל טענה זו. הבקשה דנן נסמכת על נוסח כתבי הטענות ובנסיבות אלה אין צורך כי תיתמך בתצהיר.

6.סוף דבר - ניתן בזאת היתר פיצול סעדים. לנוכח התוצאה אליה הגעתי ומאחר שהתנגדותו של המשיב נמצאה בלתי נכונה, אני מחייב אותו לשלם למבקשת את הוצאות הבקשה, בסך 2,000 ₪, לתשלום לא יאוחר מיום 5.12.2011.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"ב, 03 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: