מנהל מקרקעי ישראל נ' פישמן ואח'

החלטה

בקשה (מתוקנת) לתיקון כתב הגנה.

התביעה היא תביעה למתן צו מניעה קבוע שאוסר על הנתבעים לעשות שימוש לא חקלאי במקרקעין, שלא בהתאם לתנאי חוזה המשבצת שבין המושב לתובע, לרבות השכרתם לצדדים שלישיים או מגורים במבנים המסומנים ג' ו- ה' במפה שצורפה לכתב התביעה.

כן התבקש צו עשה שיורה לנתבעת להסב חזרה את המבנים המסומנים באותיות ג' ו- ה' למצבם כפי שהיו טרם הסבתם למבני מגורים.

הבקשה המקורית לתיקון כתב ההגנה הוגשה ביולי 2010, לאחר שהוגשו תצהירים והתקיימו שני קדמי משפט.

התביעה הוגשה בשנת 2008 והתיק קבוע להוכחות בפני, בנובמבר שנה זו.

התיקון המבוקש הוא להוספת הטענות הבאות:

- טענת חוסר סמכות עניינית

- חוזה המשבצת שבין המינהל למושב כולל תניות מקפחות בחוזה אחיד שיש להורות על ביטולן.

- מבחינה היסטורית המקרקעין נמסרו למתיישבים לצרכי מגורים ופרנסה

- טענה לחוסר סמכות עניינית לגבי הסעד של צו עשה.

לפי הטענה בתקופה שחלפה מאז שהוגש כתב ההגנה התפרסמו מספר פסקי דין ומאמרים מהם עולים טענות ומסקנות משפטיות שיש בהם כדי להשליך על התובענה ולערער את יסודותיה.

האסמכתאות פורטו ברשימה (מבלי שצורפו) על פי החלטתי, רק ביום 14/7/10.

לטענת התובע יש לדחות את הבקשה. לא אירע כל שינוי שבדין שמצדיק את "מקצה השיפורים" בשלב זה. כל הטענות היו "זמינות" לנתבעת בעת הגשת כתב ההגנה והבקשה אינה נתמכת בתצהיר המסביר מדוע לא נטענו הטענות בכתב ההגנה. יתר על כן, לעניין הטענה העובדתית לגבי הרקע ההיסטורי לרכישת הזכויות במקרקעין על ידי הגופים המתיישבים, לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות שמבוקשת הוספתן/תיקונן, כנדרש. עוד נטען כי האסמכתאות שצויינו אינן תומכות בטענות הנתבעת ואינן רלבנטיות ואילו אחרות, הן אסמכתאות עלומות שלא ניתנות לאיתור כלל.

הטענה לחוסר סמכות עניינית חסרת בסיס ומכל מקום אינה מצדיקה תיקון כתב ההגנה והחזרת התיק לאחור לשנת 2008. בידי הנתבעת להגיש בקשה נפרדת לסילוק על הסף.

בהחלטה מיום 31/8/2010 אפשרתי לנתבעת לתקן בקשתה משום שהבקשה המקורית כפי שהוגשה הייתה כללית וסתמית על כל היבטיה, למעט בעניין הטענה לחוסר סמכות עניינית שהוריתי לתובע להשיב עליה, הכל כמפורט באותה החלטה.

בקשה מתוקנת בליווי תצהיר הוגשה ביום 14/9/10 והועברה לתגובה. תגובת המינהל חזרה בעיקרה על קודמתה, תוך הדגשת העוול ועינוי הדין שנגרם לתובע בהתמשכות ההליכים בשל אופן ההתנהלות של הנתבעת שמבקשת לפי הטענה, להחזיר את התיק לאחור בחלוף כשנתיים מהגשת התביעה, שנמצאת ערב שמיעת הראיות, מבלי שיש להגשת הבקשה במועד זה כל הצדקה עניינית. כן סבורה התובעת כי תיקון אינו נחוץ לצורך הכרעה אמיתית במחלוקת.

בנוסף, לאחר שב"כ התובע שב וציין כי לא ניתן לאתר חלק מהאסמכתאות המשפטיות עליהן מסתמכת הנתבעת בטענותיה – הוריתי לנתבעת להגיש עותק האסמכתאות לתיק. אלו הוגשו ביום 21/9/10.

לאחר עיון בתצהירים בכתבי הטענות ובשלל טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה לתיקון כתב ההגנה להידחות.

אין מקום לאפשר תיקון כתב ההגנה בשלב זה של ניהול התיק, לצורך הוספת הטענה שחוזה המשבצת (חוזה משבצת דו-צדדי שבין המושב לתובע מינואר 2006), כולל תניות מקפחות בחוזה אחיד. המושב אינו צד לתיק זה (לאחר שהגיע להסכמה עם התובע בראשית דרכו של התיק). מבלי להיזקק לטענה שלנתבעת אין מעמד לטעון לקיומו של תנאי מקפח בנסיבות של התקשרות בחוזה כאמור שאין היא צד לו, ברי כי לא ניתן יהיה לדון בטענות מסוג זה ללא צירופו של המושב כצד להליך, מה שאכן יגרור את ההליך לתחילתו, על כל הכרוך בכך.