מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' פוירשטיין דב ואח'

ה נתבע ים 1. פוירשטין דב – ניתן פסק דין. 2. פוירשטיין משה ע"י עו"ד לואי ער פאת

פסק דין

1.הקרן הקיימת לישראל היא הבעלים הרשום של המקרקעין הידועים כגוש 7743 חלקה 53 וגוש 8976 חלקות 10 ו 37 (משק 46) במושב בצרה. (להלן: "המקרקעין").

המקרקעין כלולים בשטח המשבצת שהושכרה על ידי התובע לבצרה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ.

התובע מנהל את המקרקעין עבור בעליהם מכוח חוק מנהל מקרקעי ישראל, תש"ך – 1960.

הנתבע מספר 2 (להלן: "הנתבע") הוא בנם של גב' חוה פוירשטיין ז"ל ומר משה פוירשטיין.

מר דב פוירשטיין אבי הנתבע החזיק במקרקעין כבר רשות מטעם האגודה השיתופית בצרה על פי חוזי שכירות תלת שנתיים שהוארכו מעת לעת, האחרון שבהם נחתם בשנת 2001.

2.לטענת התובע, הנתבע המתגורר במקרקעין ומרכז את הפעילות המתקיימת

בהם,ומשתמש במקרקעין שימושים חורגים, ללא הסכמת התובע, ללא היתר לשימוש חורג, וזאת בין היתר במבנים שנבנו אף הם שלא כחוק.

התובע טוען כי היקף השימושים הבלתי חוקיים במקרקעין לאחסנה הוא כ- 3,100 מ"ר המושכרים לצדדי ג' שונים, בנוסף שימושים למלאכה ו/או למסחר בהקף של כ – 1,450 מ"ר, וכן חניה צמודה בשטח של כ 1,170 מ"ר המושכרים אף הם לצדדי ג' שונים. בנוסף על פי הנטען במקרקעין 3 יחידות דיור בלתי חוקיות בשטח כ 161 מ"ר שהושכרו אף הן לצדדי ג'.

3.התובע עותר למתן צו מניעה המונע מן הנתבע להמשיך לבצע את השימושים החורגים במקרקעין ללא אישורו, צו לסילוק יד כל צד ג' שאינו בר רשות במקרקעין שאושר על ידי התובע, צו להריסת המבנים בהם נעשים השימושים החורגים ואשר נבנו ללא היתר, ולתשלום דמי שימוש בגין השימושים החורגים בשנים הרלבנטיות לתביעות 1998 – 2007 (על פי כתבי תביעה מתוקנים שהוגשו על ידי התובע).

4.ארבע התביעות שהדיון בהן אוחד בהחלטת כב' השופטת בלטמן קדראי מיום 7.11.2007 הוגשו מלכתחילה גם כנגד האם שנפטרה וגם כנגד מר דב פוירשטיין .

כנגד הנתבע וכן מר דב פוירשטיין ניתן פסק דין ביום 4.5.2009 בהיעדר התייצבות, בהיעדר הגנה מטעם מר דב פוירשטיין, ומשלא הוגשו תצהירים מטעמם, בניגוד להוראות שניתנו בעניין זה.

פסק הדין ניתן על יסוד כתבי התביעה, אשר המוקדם מביניהם הוגש עוד בשנת 2005 וכן על יסוד תצהירי התובע וחוות הדעת מטעמו, זאת במעמד התובע בלבד.

הנתבע ביקש לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו. בהחלטתי מיום 2.11.2009 בוטל פסק הדין וניתנו הוראות מחודשות בדבר הגשת תצהירי הנתבע.

הנתבע הגיש תצהירו באיחור, ובניגוד להוראות, ובסופו של יום לא התייצב לדיונים שנקבעו לצורך חקירתו על התצהיר. תצהירו נמשך מתיק בית המשפט בהתאם להחלטה מיום 27.6.11.

5.למעט טענה יחידה בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבע אשר אפרטה בהמשך, לא ניהל הנתבע למעשה כל הגנה כנגד תביעת התובע, לא הביא עדויות מטעמו ולא חלק בסיכומיו על עיקר טענות התובע, ראיותיו, תחשיביו. אף על פי כן הצליח התובע באופן "מרשים" להביא להתמשכות מוגזמת של ההליכים, תוך המשך עשיית השימושים החורגים במקרקעין, שלא כדין, וללא תמורה.

6.התובע הוכיח את טענותיו כמפורט בכתבי התביעה ובסיכומים מטעמו באמצעות המצהירים, המודדים, המפקחים, השמאית, והמוצגים מטעמו.

התובע הוכיח כי הנתבע הגיש לתובע בקשה להעברת זכויות הוריו במקרקעין על שמו ועל שם רעייתו, אם כי זו לא הושלמה על ידי התובע. (ראה: סעיף 8 לתצהיר גב' סמדר שרון).

הנתבע הודה במסגרת כתב אישום בת.פ (נת') 2605/03 בביצוע שימושים חורגים ללא היתרים כדין ובבניה ללא היתר כדין ובניגוד לתכנית, והורשע על פי הודאתו. מכתב האישום עולה כי גם בעבר הוגשו מספר כתבי אישום כנגד הנתבע בקשר עם המקרקעין שהוא הורשע בגינם. (ראה כתב האישום והכרעת הדין שצורפו כנספח ג' לתצהיר גב' סמדר שרון).

על פי עדויות המפקחים ודוחות הפיקוח שהוגשו על ידי התובע בביקורי המפקחים במקרקעין חזו המפקחים בביצוע השימושים החורגים ובמבנים שבמקרקעין כנטען בכתב התביעה ובסיכומי התובע.