מנגנון פירוק השיתוף בנכס מקרקעין

 בעניין: נכס המקרקעין בחיפה

כונס הנכסים: עוה"ד שמואל מנדלבום

פתח דבר:

1. לפניי שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ שינפלד), מיום 2.8.2016 בתמ"ש 23533-03-13 (להלן: "ההחלטה"). הבקשה ברמ"ש 55418-08-16 הוגשה על ידי ר.ש. רכב בע"מ (להלן: "ר.ש."), ואילו השניה ברמ"ש 51756-09-16 על ידי גב' ע.ה. (להלן: "ע").

בית משפט קמא אישר למשיבות 2-4 ברמ"ש 55418-08-16 (להלן: "המשיבות"), להודיע אם הן מממשות את זכות הראשונים ברכישת הנכס נשוא ההליך שם עד ליום 18/8/16. כמו כן נקבע שככל שיודיעו על רצונן זה, ישאו במלוא הפרש נטל המס שיוטל על ע., בין זה שיחול בעקבות מכר להן לבין נטל המס שהיה מוטל עליה במקרה של מכר לצד ג'.

ואלה הן העובדות הצריכות לענייננו:

2. ההחלטה ניתנה בגדרי תביעה שהגישה ע. כנגד שלוש אחיותיה – המשיבות לפירוק שיתוף במקרקעין שנתקבלו בירושה מאביהן ז"ל . הנכס מצוי בחיפה וידוע כחלקה 00 בגוש 000 (להלן: "הנכס"), כשלכל אחת מהאחיות רבע מהזכויות בנכס וכשע. מעוניינת לקבל את התמורה הכספית בעד זכויותיה שם.

במסגרת אותם הליכים נקבע כי פירוק השיתוף יהא בהתאם להוראת סעיף 40 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") ומשעסקינן במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון. הוראה נוספת הרלבנטית לענייננו היא זו שבסעיף 40(ב) לאותו חוק המורה כי מכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין. בית משפט קמא ציין במסגרת החלטות שנתן שהפירוק מתבצע על פי סעיף 40(ב) האמור.

3. ביום 7.1.2014 הורה בית משפט קמא על פירוק השיתוף בנכס. בהמשך וביום 20.3.2014 מינה כונס נכסים חיצוני לסכסוך, עוה"ד שמואל מנדלבום (כתוארו אז), לשם "מכירת הנכס לצד ג' המרבה במחיר" (סעיף 4 להחלטת הפירוק). כמו כן נקבע בהחלטות אלו כי לכל אחת מהאחיות שמורה זכות ראשונים להשוות המחיר ולרכוש את הנכס באותם התנאים שהוצעו על-ידי הצד השלישי.

4. לאחר שהוגשו הצעות מטעם צדדים שלישיים, בין היתר ר.ש., לרכישת הנכס והתעוררו מחלוקות רבות בין הצדדים, קבע בית משפט קמא ביום 31.7.2014 כי המשיבות זכאיות לממש את זכות הראשונים, והן יהיו רשאיות לרכוש את חלקה של ע. בנכס לפי שווי כולל של 9,000,000 ₪ ( 2,250,000 ₪ עבור חלקה של ע.).

החלטה זו ניתנה לאחר שבית משפט קמא דחה את בקשת ע. לשפר את ההצעה ולערוך התמחרות נוספת, זאת אף על פי שלאחר שהכונס שלח את טיוטת ההסכם למשיבות לפי הצעה של 9,000,000 ₪, התקבלה במשרדו הצעה מאת ר.ש. לרכישת מלוא הזכויות בנכס תמורת 9,250,000 ₪ בצירוף המחאה בנקאית על סך 10% שהועברה לכונס עוד ביום 15/5/14 והיא עדיין מוחזקת בידיו. לאחר מכן הודיעה ר.ש. טלפונית כי היא נכונה להעלות את שיעור התמורה ל- 10,000,000 ₪. בהמשך הודיעה באופן רשמי כי היא נכונה להעלות את הצעתה ל-9,400,000 ₪. חרף זאת, הורה בית משפט קמא ביום 31/7/14, כי המשיבות זכאיות לממש את זכות הראשונים בנכס לפי שווי כולל של 9,000,000 ₪, וכי ההפרש בין הסכום של 9,000,000 ₪ לבין 9.4 מיליון, הוא הפרש קטן שאינו מצדיק פגיעה בעקרונות יסוד של תום לב, הגינות, אינטרס הציפייה וההסתמכות.