ממן נ' מזרחי

פסק דין

תיק זה עניינו שטר שניתן לפקודת התובעת, אך תמורתו לא נפרעה ע"י הנתבע.

לטענת התובעת ניתן לה השיק ע"י אחותה אשר קיבלה את ההמחאה מהנתבע כשכר עבודה ואולם לאחר הפקדתו התברר כי ניתנה בגינו הוראת ביטול והנתבע סירב לשלם לידיה את סכום השיק.

במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר שהוגשה ע"י הנתבע העלה הנתבע מספר רב של טענות אשר במרכזן הטענה כי אחות התובעת אשר עבדה בבית העסק שלו (מרכול) גנבה כספים בהיקף של למעלה מ – 100,000 ₪ וכי התובעת הייתה מודעת להתנהלותה של אחותה ומכאן שאין מקום להורות על פירעון השיק. עוד טען הנתבע כי מדובר בשיק שהינו פגום שהושג ע"י מעשה רמייה תוך ביצוע מעשים שלא כדין והתובעת אינה אוחזת כשורה. עוד נטען כי במעשיה ומחדליה של אחות התובעת היה כדי לגרום לנתבע לנזקים גדולים מאוד אשר ניתן לקזז אותם כנגד סכום השיק מכוח היות הצדדים צדדים קרובים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים, במסמכים שהוגשו ע"י כ"א מהצדדים ובעדויותיהם, ולאחר שב"כ הצדדים אף סיכמו טענותיהם בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. להלן טעמי.

הסוגיות במחלוקות :

1. ידיעתה של התובעת את טענות הנתבע, היותה של התובעת אוחזת כשורה.

2. שיתוף הפעולה שבין התובעת לבין אחותה ככל שהדבר נוגע לגניבה הנטענת מבית העסק של הנתבע.

3. הוכחת טענות הנתבע ביחס למעשיה של אחות התובעת.

4. טענת הקיזוז

ידיעת התובעת דבר היות השטר פגום.

בהתנגדות לביצוע שטר וכן בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע טען זה כי התובעת נטלה את השיק מאחותה שלא בתום לב, ומתוך ידיעה כי האחות חויבה ואף הבטיחה להשיב את השיק.