מלכה נ' מדינת ישראל

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט הבכיר י' גריל וכב' השופטות ב' בר-זיו ו-ג' ציגלר) בע"פ 57211-04-18 מיום 11.10.2018, בגדרו התקבל חלקית ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט י' סורס) בת"פ 49341-07-15 מיום 28.3.2018.

רקע והליכים קודמים

1. ביום 2.4.2017 הוגש נגד המבקש לבית משפט השלום בקריות כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של קשירת קשר לפשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)); ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 415 סיפא לחוק); וריבוי עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 418 סיפא לחוק).

           על-פי עובדות כתב האישום, הועסק המבקש בחוד אסף תעשיות בע"מ (להלן: חוד אסף), חברה שעוסקת ברכישת גרוטאות מתכת, אותן רכשה, בין היתר, ממתכות טמרה למסחר בע"מ (להלן: מתכות טמרה). במסגרת תפקידו שקל המבקש את הגרוטאות המובאות לחוד אסף במשאיות, וזו רכשה אותן בהתאם למשקלן. המבקש קשר קשר עם בעלי ומנהלי מתכות טמרה (להלן: הבעלים) להונות את חוד אסף ברכישת הגרוטאות. במאות הזדמנויות הגדיל המבקש את תוצאות שקילת הגרוטאות של משאית מתכות טמרה באמצעים שונים של זיוף תוצאת השקילה. במכירת הגרוטאות בהתאם למשקלן המוגדל והמזויף, קיבלו הבעלים במרמה סכום שאינו פחות מ-8.46 מיליון ש"ח, אותו המבקש והבעלים חילקו ביניהם. לאחר ניהול הליך הוכחות, ביום 17.1.2018 הרשיע בית משפט השלום בקריות את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

2. בגזר הדין קבע בית משפט השלום כי יש לראות במעשי המבקש רצף של מעשים, כמשמעותם בסעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אשר כל אחד מהם בר ענישה בנפרד. כנסיבות הקשורות לביצוע העבירות מנה בית המשפט את התכנון הקפדני והמתוחכם שקדם לביצוען; היות המבקש גורם-בלעדיו-אין שלקח חלק מהותי בביצוען; הנזק הרב שנגרם לחוד אסף; העובדה כי המבקש לא חדל מביצוע העבירות מחמת חרטה; וההנחה שהמניע לביצוע העבירות הוא תאוות בצע ורצון להתעשרות מהירה. כן נדחתה טענת המבקש לקיומה של נסיבה מקלה לפיה יש לגזור את דינו בהתחשב בסכום שהגיע לידיו בפועל (שנע בין 160,000 ש"ח ל-240,000 ש"ח). נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-8 שנות מאסר בפועל לצד קנס משמעותי. 

           במיקום העונש בתוך המתחם מנה בית המשפט כשיקולים לקולא, בין היתר, את עברו הנקי של המבקש; חלוף הזמן מביצוע העבירות; הודאתו בפני חוקר פרטי אותו שכרה חוד אסף וחשיפת שיטות המרמה; השיהוי בהגשת כתב האישום; גיל המבקש; שירותו הצבאי; מצבו הכלכלי; והשפעת עונש המאסר על משפחתו. לחומרא שקל בית המשפט את העובדה שכספי המרמה לא הושבו לחוד אסף ואת העובדה שהמבקש לא לקח אחריות למעשיו במהלך המשפט. כן נקבע כי אין לגזור גזירה שווה מהעונש שהוטל על אחד מנהגי המשאיות במתכות טמרה משמדובר במעשים שונים, בדרגות חומרה שונות ובהיקפים שונים.

           על כן, הטיל בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 5 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; מאסר מותנה של 8 חודשים לבל יעבור כל עבירה שמהותה שליחת יד ברכושו של הזולת שהוא פשע; קנס בסך 60,000 ש"ח או 5 חודשי מאסר תחתיו; ופיצוי לחוד אסף בסך 200,000 ש"ח.

3. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בהמלצת בית המשפט, המבקש חזר בו מהערעור על הכרעת הדין, והערעור על גזר הדין צומצם לחומרת עונש המאסר בפועל בלבד.

           בתסקיר שירות המבחן מיום 27.8.2018 הומלץ על העמדת המבקש בצו מבחן למשך שנה וחצי לצד הטלת ענישה מוחשית כספית, עבודות שירות, וענישה צופה פני עתיד. כן הומלץ לאפשר למבקש למצות את ההליך הטיפולי ולדחות את ההכרעה בערעור עד לחודש ינואר 2019. זאת, לאור ההערכה שהתערבות טיפולית במסגרת שירות המבחן עשויה להפחית את הסיכון להישנות התנהגות עבריינית.