מלכה אלברט נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב

החלטה

1. בפני תביעתו של מר אלברט מלכה (להלן- התובע) להכיר בנזקי השמיעה וטנטון מהם הוא סובל כ"תאונה בעבודה" המזכה בתשלום דמי פגיעה לפי חוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב} התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק).

2. המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) דחה את בקשת התובע.

3. בהחלטה מהיום קבעתי כי יש למנות מומחה רפואי אחר לבחינת הקשר הסיבתי , ולפיכך אני ממנה את ד"ר א. ברקו כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

4. העובדות, כפי שנקבעו בהחלטת השופטת שגיא מיום 11.5.09-

א. התובע עבד כמפעיל מערכות מיון ברשות שדות התעופה.

ב. בשנים 1987 ועד 2004 נחשף התובע לרעש מזיק בשיעור שבין 84.9 ועד 88.8.

ג. החשיפה לרעש מזיק אירעה כאשר התובע נהג על טרקטור חשמלי מרעשי, מדי יום, במהלך 4-5 שעות ביום.

5. השאלות עליהן מתבקש המומחה להשיב –

א.מהי המחלה או המחלות באזניו מהן סובל התובע?

ב.האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בסעיף 4 , גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב ) התשנ"ה - 1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לעניינינו כדלקמן :

שם המחלה העובדות ותהליכי הייצור

נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי עבודה ממושכת בתנאי רעש

חשיפה לרעש , שהביא לירידה בכושר ומשוקלל של לא פחות מ – השמיעה בתדירויות הדיבור. 85 דציבל.

אם לא -

ג.האם ניתן לקבוע שכל אחד מהרעשים להם נחשף התובע גרמה לו לפגיעה INJURY ?

ד.האם כל פגיעה ופגיעה כמתואר במסמכיו , גרמה לתובע פגיעה זעירה שלא ניתן להבחין בה , ושאפשר לייחס אותה לזמן מסויים?

ה.במקרה שכן - ההייתה הפגיעה הנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך ,כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?

ו. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך , האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה?

6.המסמכים הרפואיים המצ"ב-