מליחה נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

מונחת לפני בקשה למתן צו עשה זמני המורה למשיב לחדש למבקש ולמשפחתו את ביטוח הבריאות שלהם עפ"י חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994.

המשיב הגיב לבקשה ואילו המבקש הודיע כי ישיב לתגובת המשיב עד ליום 10.3.2014, אך לא עשה כן עד המועד האמור ואף לא עד מתן החלטה זו.

לפיכך תידון הבקשה על יסוד המצוי בתיק.

מדובר בבקשה לצו עשה, הניתן ביד קמוצה ובמשורה. ברע"א 338/88 חמיס נ' שטרן, פ"ד מג(4) 552, 555 א-ב, קבע בית המשפט העליון:

"מתן צו עשה זמני נתון לשיקול דעת בית המשפט, והשאלה מרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני הוא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך להצדיק את התערבותו של בית המשפט - לשם שינויו של המצב הקיים עובר להגשת התובענה - עוד לפני שהוכרע בתובענה"

ב"כ המבקש לא הצביע בבקשתו על טעם כלשהו, או על נסיבות יוצאות דופן המצדיקים מתן סעד זמני, או מתן צו עשה, ולא הובהר מדוע לא תידון בקשתו במסגרת התובענה שהגיש, וכפי שנדונות תביעות אחרות מסוג זה בבית-הדין. העובדה שמדובר בביטוח בריאות, כשלעצמה, אינה מצדיקה מתן סעד זמני.

4.אי מתן החלטה על-ידי המשיב, אף הוא אינו בגדר טעם מיוחד המצדיק מתן סעד זמני. תקנה 1(א) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל 1969 קובעת כי:

"(א) תובענה נגד המוסד תוגש לבית הדין לעבודה לכל המוקדם בתום שלושים יום מהיום שבו הוגשה התביעה למוסד עצמו, זולת אם נתן המוסד החלטה בתביעה לפני תום המועד האמור"

משמע, שניתן להגיש תובענה לבית-הדין גם בטרם ניתנה החלטת פקיד התביעות, ובלבד שחלפו 30 יום מאז שהוגשה התביעה למשיב. אין בכך כדי להצדיק, מתן סעד זמני, הכרוך בהתערבות בית-הדין בשלב מוקדם לפני בירור התובענה. נוסיף דברים שאמר בית-דין זה בעניין דומה:

"7.רואים אנו, כי גם בהעדר החלטה על ידי המוסד לביטוח לאומי, קמה למבוטח עילת תביעה לבית-הדין כנגד המוסד, למתן הגמלה, כעבור 30 יום מיום מתן ההחלטה. אין הזכות לתבוע את המוסד לביטוח לאומי למתן הגמלה מותנית במתן החלטה על ידי המוסד לביטוח לאומי ... מדובר בתובענה למתן גמלה, ככל תובענה אחרת לסכום כסף או לזכויות בעין, כאשר התנאי הוא כי ינתן למוסד לביטוח לאומי תקופה של חודש להחליט בתביעה לפני שקמה למבוטח עילת תביעה לבית-הדין.

8.מכל האמור עולה, כי גם ללא מתן החלטה על-ידי פקיד התביעות, קמה לתובע עילת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי. על כן, הסעד המתבקש בבקשה לסעד זמני הוא מיותר, ואין כל צורך לדון בה" (בש"א 3811/01 מיום 21/11/01,)

5.כפי שציין המשיב, הרי ככל שיקבע כי שגה המשיב בהחלטתו לראות במבקש "לא תושב", וככל שיגרמו למבקש הוצאות כספיות בגין שירותים בריאות שהיו ,אלמלא כן, מבוטחים במסגרת חוק בריאות ממלכתי התשנ"ה-1995, ישולמו לו אלה. משכך, ובמצב הדברים שנפרש בפנינו על פי הבקשה, יוכל המבקש לקבל פיצוי כספי ראוי ככל שימצא כי יש ממש בתביעתו העיקרית. אף מטעם זה אין מקום להענות לבקשה למתן סעד זמני.

6.לפיכך, נדחית הבקשה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר התיק העיקרי לקביעת דיון מוקדם .

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, (25 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: