מכס חיפה נ' חדד

גזר דין

1.הנאשם הואשם בעבירות על סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ:

על פי כתב האישום העיקרי (המתוקן) הנאשם לא הגיש 20 דוחות תקופתיים לתקופות של אוגוסט 2004 עד אוקטובר 2007 ועל פי כתב האישום (המתוקן) אותו צירף הנאשם- ת"פ 28493-05-09 הנאשם לא הגיש 7 דוחות תקופתיים לתקופות של פברואר 2008 עד אפריל 2009. דהיינו, הנאשם לא הגיש בסך הכל 27 דוחות תקופתיים בתקופות האמורות.

הדיון החל בתאריך 12.2.08, לנאשם מונתה סנגורית מטעם הסנגוריה הציבורית, אשר כפרה תחילה בעובדות כתב האישום- בישיבה מיום 10.11.08 אולם בתאריך 24.2.09 חזר בו הנאשם מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ובתיק המצורף, והדיון נדחה על מנת לאפשר לנאשם להסיר את המחדלים.

הדיון נדחה מעת לעת לבקשת הסנגורית, הן בשל אשפוזו של הנאשם והן על מנת לאפשר לו כאמור להסיר את המחדלים, אולם בסופו של יום, בתאריך 15.7.09 הרשיעה כב' השופטת פרדלסקי את הנאשם בשני כתבי האישום הנ"ל, דהיינו ב-27 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד כמפורט בהכרעת הדין.

2.בתאריך 24.11.09 הורה בית משפט זה על הפניית הנאשם לממונה על עבודות שירות על מנת לבחון כשירותו לבצע עבודות שירות במקום מאסר, הנאשם נמצא מתאים על פי חוות דעת שהוגשה ביום הדיון 19.1.2010. בתאריך זה טענו הצדדים לעונש.

3.ב"כ המאשימה ציינה כי להערכת המאשימה החוב הוערך בסביבות 55,000 ₪ כשעד היום שולם סך של 11,000 ₪. לדבריה, רוב הדוחות הרלוונטים טרם הוגשו עד היום. חובו של הנאשם הורכב גם ממס תשומות שלא ניתן להכרה, מאחר ומדובר בדוחות משנת 2005 ועד היום, הסכום אינו סופי כי הדוח של אפריל 2009 טרם הוגש והסכום הנובע ממנו- לא ידוע. הנאשם ממשיך להפעיל את העסק, ועל אף שלחובתו הרשעה קודמת (ת/1)- לא למד את הלקח והמשיך לבצע עבירות דומות.

לדעת ב"כ המאשימה העונש הראוי בגין העבירות שעבר הנאשם הוא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, המחדל לא הוסר ולנאשם כאמור הרשעה קודמת.

ב"כ המאשימה התנגדה להטלת עבודות שירות מאחר ומדובר בריבוי עבירות, תקופה ארוכה של ביצוע, הרשעה קודמת וחוסר הרתעה.

על כן ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל מרתיע, קנס כספי ומאסר מותנה.

בפתח הדיון היום תיקנה ב"כ המאשימה את טיעוניה וציינה כי עד היום שולם סך של 16,000 ₪. אין בכך כדי לשנות את החלק האופרטיבי של גזר הדין, שכן בסופו של יום עדיין מסקנתי כי רק חלק מהמחדלים הוסרו בעינה עומדת.

4.ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם הורשע בעבירות טכניות של אי הגשת דוחות ולא בעבירות כוונה. מדובר במסגריה הפועלת בהיקף עסקים קטן ולהערכתה סכום החוב הוא כ-21,000 ₪. ב"כ הנאשם ביקשה להפנות לכך שלאורך כל השנים היה על הנאשם לשלם סכומים קטנים, הנזק לקופת המדינה אינו גדול ואין מדובר בהעלמת הכנסות אלא באדם שניסה לשרוד.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חלק מהדוחות נשוא האישום הראשון שולמו טרם הגשת כתב האישום וכך גם בתיק שצורף- מרבית הדוחות שולמו עוד בטרם הוגש כתב האישום.

באשר לתשומות ציינה כי יש חשבוניות על כל התשומות, והמנהל יכול להכיר בתשומות עד לתקופה של 5 שנים אחורנית.

הנאשם מגיש דוחות בזמן ואינו צריך להגיש פירוט חשבוניות. גם לא נטען שהתשומות אינן נכונות.

לדבריה, הנאשם בן 39 מנהל אורח חיים נורמטיבי, על אף בעיותיו הנפשיות כמפורט בחוות הדעת הפסיכיאטרית שנתקבלה לאחר שהנאשם נשלח לבדיקה על ידי הפסיכיאטר המחוזי. הנאשם ניסה לנהל אורח חיים רגיל על אף מגבלותיו, נישא ונולד לו ילד, הקים מסגריה, לפני 14 שנה, ובשלב מסוים החלה הדרדרות שבאה לידי ביטוי הן בעסק והן בחיי המשפחה של הנאשם אשר התגרש מאשתו והקשר עם בנו התערער.

אמו של הנאשם חלתה במחלה קשה עד שנפטרה לפני כשנתיים, וכל אותה עת סעד אותה הנאשם, גם על חשבון הטיפול בעסק.

העסק נקלע לקשיים כלכליים גם בשל העובדה כי לקוחות לא שילמו. הנאשם מתגורר כיום בעסק ונקלע לחובות רבים על מנת להציל את העסק. רשויות מע"מ עיקלו את רכבו של הנאשם מעבר לסכום אותו שילם.

הנאשם עושה מאמצים להסיר את המחדלים ולהשיג כסף אך אינו מצליח, לכן ביקשה ב"כ הנאשם שלא להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח שכן הנאשם עלול להדרדר פיזית ומנטאלית לאור מצבו. לדעתה מאסר מותנה לתקופה ארוכה ומרתיעה וקנס ירתיעו את הנאשם מלחזור על עבירותיו.

5.הנאשם ציין כי נקלע לקשיים, אמו נפטרה והיה מיתון. לדבריו לפעמים הוא מרגיש נחנק ולא יודע למי לפנות. במע"מ אמרו לו שיגיעו להסדר עמו לאחר שיוטל עליו עונש.