מכירת משק במושב עובדים וחלוקת התמורה באופן שווה בין היורשים

בפסק הדין שבפניי נדרשתי להכריע בתובענותיהם של חמישה אחים: אחות אחת מזה, וארבעת אחיה מזה, בשאלה מה יעלה בגורלו של משק במושב עובדים שהוא אגודה שיתופית, אשר החזיקו בו, הוריהם המנוחים של הצדדים.
הרקע1. התובענה הראשונה (תמ"ש 40442-03-13) הוגשה על ידי התובעת, גב' מ.ג בה ביקשה הצהרה כי היא מוכנה ומסוגלת לקיים את משק ..... (להלן: "המשק") וכי על הזכויות במשק לעבור לידיה בכפוף להתחייבותה לפצות את אחיה, יתר היורשים של ההורים המנוחים.  לחלופין, עתרה התובעת, "להורות על מכירת המשק לצד שלישי, ועל חלוקת התמורה באופן שווה בין היורשים".
2. התובענה השנייה (תמ"ש 1498-05-13) הוגשה על ידי אחיה של התובעת, מר א.ח, גב' א.ל. גב' צ.י ומר ח.ח נגד גב' מ.ג  ונגד עו"ד אילון מגיד מנהל עזבונה של אמם המנוחה של האחים. בתביעתם ביקשו האחים להצהיר, כי המשק אינו מהווה חלק מעזבון המנוחה גב' ח.ח ז"ל, וכי התובע 1 – מר א.ח, הוא זה אשר מוכן ומסוגל לקיים את המשק, ועל כן יש להעביר את הזכויות במשק לידיו.
3. למרבה הצער, הצדדים חוזרים ושבים לפתחו של בית המשפט חדשות לבקרים, ובמערכת רשומים 9(!) תיקים קשורים שלהם. יצויין, כי הכרעתי כבר ביום 5.7.2007 בתביעת גב' מ.ג לבטל צו קיום הצוואה של אביהם המנוח (ת"ע 112100/07) משום "גילוי" כביכול של צוואה מאוחרת, והכרעתי כבר ביום 25/10/2012 בקיום צוואתה של אמם המנוחה של הצדדים, גב' ח.ח ז"ל ובהתנגדות לה (ת"ע 49062-11-10;                          ת"ע 48596-11-10). בהכרעתי קבעתי כי יש תוקף לצוואתם ההדדית של ההורים המנוחים, המחלקת את רכושם באופן שווה בין חמשת ילדיהם – הם הצדדים.  עוד הכרעתי בתובענות שונות של מנהל העיזבון, והכל כמפורט במערכת.  מן הרקע ששמעתי מן הצדדים, למדתי כי במשך השנים ניהלו בני המשפחה הליכים מרובים גם בין המנוחים לבין עצמם, בין המנוחה לגב' מ.ג התובעת, על בניית ביתה במשק, ועוד ועוד הליכים שנשמעו לאורך השנים ועוד קודם שישבתי בדינם של בני המשפחה.
4. ההורים המנוחים של הצדדים החזיקו במשק, ולמעשה עתה ניצים הצדדים ביניהם מי מהם יחזיק במשק זה. למען הנוחיות, תיקרא גב' מ.ג "האחות", מר א.ח. "האח", ויתר הצדדים: "האחים". 
5. עוד אציין להשלמת הרקע, כי ההורים המנוחים לא מינו בחייהם בן ממשיך למשק. 
תמצית טענות האחות6. לטענת האחות, אביהם המנוח של הצדדים, מר י.ח. ז"ל (להלן: "המנוח") היה בחייו בעל זכויות החכירה במשק. לטענת האחות, עם פטירתו של המנוח, עברו זכויות השימוש במשק לידי אימם המנוחה של הצדדים, גב' ח.ח. ז"ל (להלן: "המנוחה"). בסמוך לפטירתה ב-11.4.2010, החל להתקיים הליך משפטי בנוגע לצוואתה, אשר במסגרתו מונה  לעזבונה מנהל עזבון זמני, שקיבל סמכויות למען ניהולו ושימורו של המשק עד למתן הכרעה. האחות הוסיפה, כי למן פטירת המנוחה ובמקביל להליך המשפטי בעניין צוואתה, השתלטו האחים על המשק שלא כדין ובניגוד להוראות בית המשפט. 
7. עוד הוסיפה האחות, כי במהלך אותה תקופה, התעלמו האחים מהוראות מנהל העזבון, תוך שימוש באלימות והונאה, ניצול בלתי חוקי של משאבי המשק וחלוקת פירותיו ביניהם בלבד, "תוך מידור התובעת ופגיעה קשה וכואבת בזכויותיה". 
8. האחות הוסיפה, כי תביעתה מוגשת, משהוברר כי לא ניתן להעביר את הזכויות במשק לידי כל ילדי המנוחה, גם יחד כי לא ניתן לחלק את המשק. היא הוסיפה, כי היא סבורה "... שהתוצאה צריכה להיות שאף אחד מהיורשים לא יפגע באופן בלתי מידתי".
9. לפיכך, עתרה האחות להצהיר שהיא היחידה שמסוגלת ומוכנה לקיים את המשק, תוך הסכמתה לפיצוי אחיה, כל אחד בשיעור 20% משווי המשק "בהתאם לרוח הצוואה ההדדית שבית המשפט נתן לה תוקף אם וככל אשר ימסרו הזכויות לידיה", ולטענתה טובת המשק היא, שהוא יופקד בידיים הנכונות והראויות לכך, אשר תפעלנה לשימור וניהול המשק באופן חוקי, הוגן ותקין.
לחלופין, עתרה האחות "להורות על מכירת המשק לצד שלישי ועל חלוקת התמורה, באופן שווה, בין היורשים" (ראה סעיף 1.9 לתביעת האחות).
10. לטענת האחות, המנוח והמנוחה היו "בני רשות" במקרקעין הידועים כחלקות ... בגוש ..., הידועים גם כמשק ..במושב .., בהתאם להסכם המשבצת הדו-צדדי, שבין מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל לאגודה השיתופית ... 
לטענתה של האחות, בהתאם לסעיף 19ג שבהסכם המשבצת האמור, הכלל הקבוע הוא: "... לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מבניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק. באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק, יחליט בכך בית המשפט ..."
ולפיכך, הוגשה התביעה ונדרשת הכרעת בית המשפט.
11. האחות טענה עוד, כי המנוחה הביעה את רצונה כי ילדיה יקבלו את אשר לה שווה בשווה, וגם כך כתוב בצוואתם ההדדית של המנוחים.
12. עוד הוסיפה האחות כי, למן פטירת המנוחה, מבצע האח פעולות בלתי חוקיות במשק, שבעטיין הוגשה תביעה על ידי מינהל מקרקעי ישראל בגין שימוש חורג במשק (ת.א 23589-02-10 בבית משפט השלום ברמלה), בנוסף אחות אחרת עברה ללא כל רשות להתגורר במשק, וכך נוצר מצב לפיו אין כל אדם אשר מונה כבר-רשות במשק, אך האחים .. "... יושבים במשק ומנהלים את ענייניו באופן לא חוקי, תוך חלוקת השלל", יחד עם יתר האחים, גם נוכח התנהלות לא חוקית זאת, נדרשת התערבות בית המשפט.
13. האחות הוסיפה, כי האח לא הועיל למשק וגרם לו רק נזקים, הוא נוהג באלימות ואינו ראוי לנהל ולהחזיק המשק. עוד הוסיפה האחות, כי מצבו הבריאותי של האח הינו רעוע. האחות א.ל, לטענת האחות התובעת, "השתלטה באלימות והונאה ללא כל היתר ורשות על אחד ממבני המשק", היא נהנית כמו האח מדמי שכירות מהמבנים במשק ופועלת בניגוד להחלטות בית המשפט.
14. טענות האחות בתביעתה הוכחשו על ידי האחים, ולמען הקיצור לא אתייחס כאן אליהן, כיוון שממילא הן נימנו בתביעת האח.