מישעלי ואח' נ' אסידון ואח'

פסק דין

בפני תביעתם של התובעים כנגד הנתבעים, שהוגשה בסדר דין מהיר, על הסך של 9,656 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעים הינם עורכי דין, שותפים במשרד עורכי דין שבבעלותם ברח' קרן היסוד בבאר שבע.

לטענת התובעים, התובע מס' 1 היה לקוח של הנתבעים בשנת 2005, והתובעת מס' 2 היא אשתו של התובע מס' 1.

על פי כתב התביעה, פנה התובע מס' 1 אל הנתבעים בשנת 2005, בהיותו חייל בשירות סדיר, בכדי שייצגוהו בעניין משפטי. הצדדים הגיעו לסיכום לפיו ישלם התובע מס' 1 את שכר טרחתם של הנתבעים בתשלומים בסך של 350 ₪ לחודש, וזאת מאחר שהתובע מס' 1 היה חייל בשירות סדיר.

יש לציין כי כתב התביעה אינו מציין את סכום שכה"ט אשר סוכם.

לטענת התובעים, נקלע התובע מס' 1 למשבר כלכלי, ולא יכל לעמוד בתשלום שכר הטרחה, שעמד על מלוא סכום המשכורת שקיבל מצה"ל.

לפיכך, הנתבעים פעלו כנגד התובע מס' 1 ופתחו כנגדו תיק בהוצאה לפועל, על תשלום שכר הטרחה, ובמסגרת התיק עיקלו את הפיקדון הצבאי של התובע, וכן קיבלו לידם מספר צ'קים פתוחים (הנושאים תאריך חתימה בלבד) מידי התובעת מס' 2, כערובה לתשלום חובו של התובע מס' 1.

התובעים הוסיפו וטענו בכתב התביעה, כי לאחר שחרורו של התובע מס' 1 משירות בצה"ל, ולאחר שחל שיפור ניכר במצבו הכלכלי, החל התובע לשלם לנתבעים את שכר הטרחה, כאשר התשלום האחרון בגין שכר הטרחה התבצע בחודש יולי 2007.

לטענת התובעים, הנתבעים הסתירו במכוון את העובדה כי כספי הפיקדון הצבאי מוחזקים אצלם, וייצרו מצג שווא כאילו שהפיקדון מעוקל בלבד, ולא מומש.

עוד טענו התובעים, כי הנתבעים ניצלו את תמימותו של התובע מס' 1 וחוסר הבנתו בהליכי בהוצאה לפועל, וקיבלו מידיו את מלוא החוב, ואף על פי כן לא סגרו את תיק ההוצאה לפועל, וזאת כדי להבטיח את מלוא תשלום שכר טרחתם בגין ייצוג אביו של התובע מס' 1, שאף הוא היה לקוחם באותה עת.

על פי כתב התביעה, רק בחודש מאי 2011 נתגלתה לתובעים התרמית החמורה, כלשונם, שבה נקטו הנתבעים כלפיהם, כאשר גבו מהם את שכר הטרחה פעמיים, פעם אחת בתשלום הישיר ששילם התובע מס' 1 לנתבעים, ופעם שנייה במימוש ועיכוב כספי הפיקדון הצבאי של התובע מס' 1 בידי הנתבעים.

לטענת התובעים, כל פניותיהם של אל הנתבעים להשבת כספי הפיקדון הצבאי המעוכבים אצלם שלא כדין, לא הועילו והנתבעים דחו את התובעים בלך ושוב, ובהתחמקויות, כלשון כתב התביעה, במשך שנה תמימה.

התובעים הוסיפו כי כאשר פנה התובע מס' 1 במכתב דרישה לנתבעים, השיבו שאינם מוכנים להשיב לידיו את כספי הפיקדון הצבאי וזאת לאור חובו של אבי התובע לנתבעים בגין הליכים אחרים.

לטענת התובעים, הנתבעים אף איימו בהגשת השיקים שנמסרו לידיהם כערבות, ללשכת ההוצאה לפועל, ובכך להיפרע בשלישית, כלשון כתב התביעה, מן התובעים בגין אותו חוב.

לאור כל האמור לעיל ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום הסך של 4,867 ₪ כספים הפקדון המעוכבים בידיהם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 28/7/2007, וכן ליתן צו להשבת השיקים שניטלו מאת התובעת מס' 2 כערובה, וכן לחייב את הנתבעים בתשלום 4,000 ₪ כפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים.

יש לציין כי כתב התביעה נתמך בתצהירה של התובעת מס' 2 בלבד, ולא הוגש תצהיר בעל דין מטעמו של התובע מס' 1.

תמצית הטענות בכתב ההגנה

הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי דין התובענה מטעם התובעת 2 להידחות על הסף מחמת היעדר יריבות, שכן, לדידם, התובעת אינה ולא הייתה הלקוחה של הנתבעים למרות שבמהלך השנים, בהם הייתה חברתו לחיים של התובע מס' 1, הרתה וילדה לו 2 ילדים בטרם נישואיהם, קיבלה יעוץ משפטי בחינם מהנתבעים בעניין חובותיה הרבים, כלשונם.