מישאלי נ' קינן

פסק דין

כללי:

1.התובע שמתגורר בכפר סבא פנה למנהלת האגודה לתרבות הדיור בכפר סבא (הנתבעת) בנוגע לסוגיות שהתעוררו בבניין בו הינו מתגורר ובניין סמוך עקב החלטה של הוועדים לביצוע שיפוץ כולל בבניין שלו ובבניין הסמוך. התובע טוען לכך שהנתבעת השיבה לפניותיו באופן פוגע ומעליב, שלחה לו מכתב איום וכן שנוכח אי נקיטת פעולות מצדה נגרמו לו הפסדים כספיים. המחלוקת אשר נדונה לפני הינה האם אכן נאמרו דברים פוגעים ומעליבים מפיה של הנתבעת, האם יש במכתב ששלחה לו הנתבעת בשם ועד בית אחר בכדי להוות איום וכן האם קיים קשר סיבתי בין הפעולות שנקטה או שנמנעה הנתבעת מלנקוט וחובתה לעשות כן לבין הנזקים הנטענים של התובע.

2.ביום 12.12.13 התנהל דיון בתיק. בדיון נשמעו טענות הצדדים ומטעמו של התובע העידה אשתו.

טענות התובע:

3.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 30.5.11 נערכה ישיבת ועד בית בבניין בו מתגורר התובע לעניין שיפוץ המעטפת. לאחר הישיבה כאמור ניגש התובע לנתבעת שהינה מנהלת האגודה לתרבות הדיור בכפ"ס והסביר לה שאין ביכולתו לאור מצבו לשלם את הסכומים המתבקשים ממנו עבור השיפוץ. הנתבעת השיבה לו: תמכור את הדירה. התובע חזר חפוי ראש לביתו.

4.לאחר מספר ימים ניגש שוב לנתבעת וביקש לדבר עם עו"ד של האגודה לתרבות הדיור. הנתבעת השיבה לו שהעו"ד עזב ולא עובד שם יותר. התובע ביקש לדבר עם המהנדס והנתבעת הפנתה אותו לוועד הבית.

5.עקב סכסוך בינו לבין ועדי הבתים אשר ביצעו את השיפוץ (הבניין בו מתגורר התובע ובניין סמוך), התובע לא קיבל מסמכים מהוועדים. התובע פנה לנתבעת בעניין זה שהשיבה לו שיגיד להם שיתנו לו את המסמכים. התובע ביקש אישור בכתב מהנתבעת שפנה לוועדים ואלו סירבו לבקשתו והנתבעת השיבה לו שזה לא בית ספר והיא לא נותנת אישור לכך שהודיע לה שהוועדים מסרבים לתת לו מסמכים.

6.הבניין הסמוך החל בשיפוץ וביקש מהתובע לפנות את החנייה לצורך הקמת פיגומים. התובע סרב. לאחר מספר ימים שלחה הנתבעת לתובע מכתב איום שתעמיד אותו למשפט. התובע פנה לאחר מכן לנתבעת וביקש שתוציא מכתב בו נדרש הועד להסדיר לו חניה והנתבעת השיבה לו שאינה מתכוונת לשלוח מכתב ואם ירצו לתת לו חניה יתנו ואם לא - אז לא.

7.בנוסף, ביקש התובע לקבל פירוט בדבר הסכומים שעליו לשלם. התובע כתב מכתב והנתבעת לא הייתה מוכנה לשלוח את המכתב ולשוחח עמם ואף השיבה לו כי היא מתייקת את המסמך בתיק.

8.כתוצאה מהעדר הסיוע מצדה של הנתבעת נוצר נתק בינו לבין הוועדים. התובע נאלץ לשכור שירותיו של קבלן ושילם לו סך של 40,000 ₪. הקבלן ברח עם הכסף.

9.לטענת התובע מתפקידה של הנתבעת לסייע לו והיא לא עשתה כן.

10.בעקבות המצב שנוצר החל התובע לקבל טיפולים נפשיים, דבר שלא היה בשנים האחרונות.

11.תביעתו של התובע הינה בגין מצבו הרפואי שנגרם לטענתו בעקבות התנהלותה של הנתבעת וכן עבור החזר הכספים ששילם לקבלן.

טענות הנתבעת:

11.הנתבעת משמשת כמנהלת האגודה לתרבות הדיור בכפ"ס.

12.הנתבעת מכחישה את הדברים המצוטטים כביכול מפיה שמתוארים בכתב התביעה.

13.בכל הנוגע לתשובתה בעניין נוכחותו של עו"ד, הנתבעת הסבירה לתובע שעו"ד מגיע כפעם או פעמיים בחודש לסניף בכפ"ס למספר שעות ונותן ייעוץ משפטי לאחר שנקבעה עמו פגישה מראש. עת היה התובע במשרדי האגודה לתרבות הדיור וקיבל תשובה זו, הוא לא הסתפק בתשובה, החל להשתולל, לנבל פיו ואף ירק על הנתבעת.

14.בכל הנוגע למכתב ששלחה הנתבעת לתובע, מכתב זה נרשם מתוקף תפקידה ואין בו כל איום.

15.מעבר לכך, אין כל קשר לנזקים הנטענים של התובע הן מבחינת מצבו הנפשי והן מבחינת הכספים ששילם לקבלן.