מירקוב נ' יעקב

פסק דין

1.לפניי תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 ולפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

ברקע התביעה, סכסוך בין משפחות התובע והנתבעת. סכסוך אשר נסב על טענות בדבר ליקויי בנייה בדירת התובע, אשר לטענת התובע, נגרמו מדירת הנתבעת.

בגין סכסוך זה, התקיימו בין הצדדים הליכים בבית משפט זה, אשר הסתיימו בפסק דין.

2.בתאריך 27.4.06 הוגשו על ידי הנתבעת שתי תלונות. הראשונה, אשר הוגשה בשעת בוקר, נגד בנו של התובע והשניה, אשר הוגשה בערב, נגד התובע בעצמו. בעקבות תלונות הנתבעת נחקרו התובע ובנו. התובע נעצר ל- 24 שעות ושוחרר לאחר מכן, בתנאים מגבילים, תוך איסור יצירת קשר עם הנתבעת.

בתלונתה נגד התובע במשטרה, מסרה הנתבעת, בין היתר, את הדברים הבאים:

"הייתי במדרגות ושמעתי מישהו עולה במדרגות וראיתי את גריגורי מירקוב אבא של שלומי בא מולי הוא אמר לי ברוסית "בואי אני יעזור לך לעלות לקופת חולים" ואז משך לי בחולצה ביד שמאל וכנראה שהיה רטוב או משהו במדרגות ואני החלקתי..."

בהמשך ציינה כי נפצעה ביד שמאל וכי השכנה, איריס סלושני, ראתה את התובע יורד במדרגות.

התובע טוען כי תלונה זו שקרית היא. התובע טען זאת כבר בחקירתו במשטרה.

נגד התובע הוגש כתב אישום והוא חזר על טענותיו גם במסגרת ההליך הפלילי אשר נוהל כנגדו. מן הפרוטוקולים ומסמכי המשטרה עולה כי במסגרת ההליך הפלילי, לאחר שנשמעה עדות הנתבעת, הודיעה המאשימה כי היא חוזרת בה מכתב האישום והתיק נגד התובע נסגר בעילה - לא נמצאה אשמה פלילית.

3.עיון בדברי הנתבעת מלמד כי גרסתה לאירועי אותו יום, מושא תלונתה, אינה עקבית.

בתלונתה במשטרה מסרה את הדברים האמורים לעיל.

בעדותה בבית המשפט מסרה, דברים שונים:

"חיכיתי בבית בערך עד 19:30 בזמן הזה הגיע הנאשם, הוא צלצל לי את הדלת, פתחתי את הדלת רגיל, הייתי עם דיבורית באוזן או בטלפון, דיברתי עם מישהו, עם בן זוג שלי שאני חייבת ללכת לטיפול רפואי כי אני עדיין רועדת ואז הנאשם הזיז את היד שלו לכיוון שלי. לדעתי הוא נגע בי קצת. היה שם על הרצפה מים ואני החלקתי ואז החולצה שלי הייתה קרועה והיה לי סימנים ביד וברגל של שפשוף כי רציתי לא ליפול והשתפשפתי בקיר (העדה מצביעה כל הזמן על יד ימין). אחרי זה שוב נכנסתי הביתה, באה ניידת והיא לקחה אותי לקופת חולים לקבל טיפול. אחרי זה לא חזרתי הביתה אלא חזרתי למשפחה שלי הביתה."

ואילו בתצהירה, אשר הוגש במסגרת הליך זה, מסרה כדלקמן:

"הנני להצהיר כי בסביבות שעה 9:30 הגיע התובע לדירה שלי ושפתחתי לו הדלת ראיתי שהו רוצה לתקוף וזאת עת שניסה לגעת בי ובשל הפחד וע"מ להתרחק ממנו נפלתי על הרצפה ונגרמו לי חבלות בגוף, חבלות לא היו קורות לי במידה והתובע לא הפחיד אותי בהתייצבותו מול ביתי לאחר שהוזמן בנו לתחנה."

4.בדברי הנתבעת בהזדמנויות השונות כמפורט לעיל, סתירות מהותיות. על יסוד גרסתה בתצהיר אשר הוגש לפניי היום, המסקנה היא כי הדברים שנאמרו בתלונת הנתבעת במשטרה אינם אמת.

על יסוד תצהיר הנתבעת, במהלך האירוע התובע כלל וכלל לא נגע בה, זאת להבדיל מן הנטען בתלונתה בה מסרה כי משך בחולצתה.

עיון בדברי הנתבעת בהזדמנויות השונות כאמור מלמד כי קיימות סתירות בנושאים נוספים, כגון השתלשלות העניינים באירוע הנטען עם בנו של התובע ופינוייה לטיפול רפואי.

5.התובע מסר גרסה עקבית לאורך כל התקופה.