מירון נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן

פסק דין

לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה, כב' השופטת רוטקופף, בה נדחתה תביעה נזיקית של המערערת.

בתביעתה טענה המערערת כי נציגי המשיב מסרו לה מידע שגוי, שעל כן לא הזדרזה להגיש תביעתה לקצבת נכות כללית, ועקב כך נגרם לה נזק של אובדן קצבה משך שבעה וחצי חודשים בסכום של 24,321 ₪ ואובדן הנחה בארנונה בסכום של 862 ש"ח, וכן צער, עגמת נפש וכאב וסבל.

בתביעתה טענה המערערת בתמצית כדלקמן:

המערערת פנתה בחודש נובמבר 2003 לסניף המשיב בפתח תקווה לקבלת מידע והנחיות לשם הגשת תביעה לקצבת נכות כללית.

בתגובה נמסר לה כי לא ניתן לקבל מידע או ייעוץ מפקידי התביעה, אלא לאחר הגשת תביעה.

עם זאת קיבלה המערערת בסניף המשיב חוברת "ביטוח נכות" מעודכנת לנובמבר 2002 שנערכה על ידי המשיב, והיא הופנתה למוקד הארצי של המשיב לבירורים.

בנובמבר 2003 פנתה המערערת למוקד, ובשיחות עם המוקד נמסר לה כי ניתן לקבל קצבה רטרואקטיבית בעבור 36 חודשים שקדמו ליום הגשת התביעה.

בדיעבד הסתבר כי המידע שנמסר למערערת לא היה נכון, שכן סעיף 195 בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), תוקן במסגרת חוק ההסדרים, באופן שהחל מחודש יולי 2003, קרי לגבי תביעות שהוגשו מחודש יולי 2003 ואילך, קוצרה תקופת הרטרואקטיביות ל-15 חודשים בלבד.

המערערת הגישה תביעתה למשיב ביום 15.6.04. בשל המידע השגוי שנמסר לה הפסידה שבעה וחצי חדשי קצבה שכן אלמלא ההטעיה הייתה מגישה תביעתה כבר בחודש נובמבר 2003. ההפסד עומד על 24,321 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

העובדה כי חל שינוי בחוק לעניין תביעות שהוגשו החל מחודש יולי 2003 איננה במחלוקת.

תמצית פסק הדין של בית משפט קמא

במכתב הפנייה הראשון של התובעת (היא המערערת לפניי) למשיב, בעניין המידע השגוי מיום 15.6.04, טענה התובעת, כי פנתה למשיב בחודש דצמבר 2003 ולא בחודש נובמבר כפי שנטען בתביעה. בהתאמה גם דרשה התובעת הפסדיה בגין שישה חודשים בלבד. במכתב התשובה של המשיב לפנייה זו, צוין כי אין רישומים על פניות של התובעת בחודש דצמבר.

נטל הראיה מוטל על התובעת. על התובעת היה על כן להוכיח בחוות דעת רפואית כי אכן הייתה באי כושר בתקופה בגינה נתבעת הקצבה, ודבר זה לא נעשה. אין הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות של המשיב בבחינת חוות דעת שהתובעת יכולה להסתמך עליהם.

אין מחלוקת כי התובעת פנתה למוקד הטלפוני של המשיב בנובמבר 2003.

אין מחלוקת כי החוברת שנמסרה לתובעת, ככל שנמסרה כזו, הייתה מעודכנת לנובמבר 2002.

בשל הגשת התביעה על סף ההתיישנות, ביום 14.10.10, נגרם למשיב נזק ראייתי עקב כך שלא ניתן לברר היום מה אמרו המוקדנים לתובעת ומי היו המוקדנים.

לא ניתן הסבר מניח את הדעת לשיהוי הרב שנקטה התובעת בהגשת התביעה לבית המשפט.

לא ניתן הסבר לשיהוי שנקטה התובעת בהגשת התביעה למשיב. חרף העובדה שפנתה בנובמבר 2003 לקבלת הטפסים הגישה התביעה רק ב-15.6.04. שיהוי זה מנתק את הקשר הסיבתי בין מחדלי המשיב, ככל שהיו כאלה, לבין הפסד הקצבה הנטען.

עדות התובעת היא עדות יחידה של בעל דין. בעניין השיהוי בהגשת התביעה למשיב ובעניין הגשת התביעה לבית המשפט שגרמו נזק ראייתי למשיב, לא מקבל בית המשפט את עדות התובעת. התובעת נמנעה מלהעיד את בעלה שהיה מעורב בענייניה.