מירון - מושב עובדים של הפועל מזרחי נ' עמוס ואח'

פסק דין

המבקש השכיר מבנה כלשהו למשיבים לשם ניהול צרכניה. בתביעה שהגיש נגדם טוען המבקש להפרתו של חוזה השכירות, ומכאן תביעתו לפינוייָם של המשיבים מן המושכר, לצד תביעת פיצויים על נזקי ההפרה.

המשיבים ביקשו רשות להתגונן, ובקשתם נענתה.

הליכים מספר נתקיימו בפני בית המשפט קמא. בין היתר נענה בית המשפט קמא לבקשת המשיבים וציווה על המבקש שלא לפעול לפינוייָם של המשיבים מן המושכר, על ידי החלפת מנעולים של המושכר, ניתוק זרם החשמל ממנו וכיו"ב. על החלטה זו מלין המבקש, בבקשת רשות ערעור שהניח לפניי ובה הוא טוען, כי לא היה בידי בית המשפט קמא ליתן הצו, כיוון שהוא ניתן לטובתם של נתבעים (המשיבים). לכך הוא מוסיף טענות פרוצדורליות ואחרות, כגון שבקשת המשיבים לא נתמכה בתצהיר וכד'.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה לא ראיתי להיענות לה, ואדחנה בגדרה של תקנה 406(ב) לתקנות סדר הדין, התשמ"ד-1984, בלא שאדרש לתשובת המשיבים. לבית משפט נתונה סמכות ליתן צו ארעי גם לטובתם של נתבעים במסגרת אותו הליך, ואין הם מחויבים לפתוח בהליך נפרד, משמע משלהם כתובעים, על מנת לזכות בצו מניעה כאמור, ובלבד שמתקיימת הצדקה למתן הצו. וזהו המקרה שלפנינו. משניתנה למשיבים רשות להתגונן מפני התביעה, תביעה שבה נתבקש – בין היתר – פינוי של המשיבים מן המושכר, פשיטא שאמר בית המשפט את דברו, כי אין לפנות את המשיבים מן המושכר כל עוד לא תוכרע המחלוקת. והנה מסתבר, כי בכוונת המבקש לפעול בכל זאת לפינוי, בחינת דין עצמי שהוא מבקש לעשות על מנת לגרום למשיבים להתפנות מן המקום. בכגון דא אך מתבקש הוא כי יינתן צו מניעה זמני, ונכון עשה בית המשפט קמא מִשֶּנְּתָנוֹ.

הבקשה נדחית, אפוא. לפנים משורת הדין לא אחייב את המבקש בהוצאות לאוצר המדינה, באשר בקשה זו טוב היה לה שלא תוגש משהוגשה, שכן, כאמור, מתן הצו היה פועל יוצא ממתן הרשות להתגונן, החלטה שהמבקש ביקש לעוקפה על ידי עשיית דין עצמי.

ניתן היום, י"ב אדר תשע"ד, 12 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: