מיקנוב נ' דדון ואח'

פסק דין

1.המבקשת הגישה נגד המשיבים בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001.

המבקשת והמשיבים שכנים המתגוררים בדירות סמוכות באותו בניין דירות, בדרך העצמאות 52, במגדל העמק.

2.נטען בבקשה, כי המשיבים שולחים ילדים להטריד את המבקשת, מרעישים באופן מטריד, ומנהלים נגדה "מלחמות פסיכולוגיות"; עוד נטען בבקשה, כי המשיב מס' 2 תקף את המבקשת פעמים על-אף שהיה נגדו צו קודם למניעת הטרדה מאיימת.

3.בדיון במעמד צד אחד שהתקיים בתאריך 13/05/12 ניתן צו זמני למניעת הטרדה מאיימת לבקשת המבקשת.

באותו דיון נטען ע"י המבקשת כי המשיב מס' 1 משליך זבל מתחת לחלון ביתה, ונוהג לאיים עליה, כי יפגע בה, ע"י השלכת רימון רסס עליה.

עוד נטען, כי המשיב מס' 1 תקף את המבקשת פעמיים, וכי שני המשיבים שופכים לכלוך מתחת לדלת דירתה, ודופקים בדלת ביתה ובורחים.

4.בדיון שהתקיים בתאריך 21/05/12 במעמד הצדדים העידו המבקשת ושני המשיבים. כן הועלו טענות ע"י ב"כ המבקשת.

המשיב מס' 1 טען כי המבקשת היא שמקללת את הילדים שלו, מעלילה עליהם תלונות שווא, ומבקשת שיהיה שקט כל הזמן, "כל דבר מפריע לה", "היא לא יכולה לראות את הילדים שלי", טען. באחד המקרים שהצדדים הוזמנו לתחנת המשטרה, התבטאה המבקשת כלפי המשיבים באיומים: "אני יודעת מה לעשות, יש חומצה, יש סכינים".

המשיב מס' 2 תיאר התנהגות דומה מצד המבקשת כלפיו וכלפי בני משפחתו.

המבקשת טענה באמצעות בא-כוחה, כי פעם אחת, ב-30/11/11, אף הותקפה ע"י אחד המשיבים, כפי שניתן לראות במכתב רפואי מ-01/01/12 (סומן ת/1).

5.בסוף הדיון ביקשו שני הצדדים להגיש סרטי וידאו תמונות שצילמו בתמיכה לטענותיהם ולשם כך נדחה הדיון לתאריך 29/05/12.

מטעם המבקשת הוגשו תמונות (ת/3, ת/4), וכן דיסק נייד (סומן ת/2); מטעם המשיבים הוגש דיסק נייד (סומן נ/3).

כן ניתנה לצדדים להגיש התייחסותם בכתב, כל אחד, לתוכן שהוצג ע"י הצד שכנגד; והצדדים אכן הגישו התייחסותם כאמור.

6.לאחר עיון בחומר הראיות שהובא בפניי, וכן לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

לא עלה בידי המבקשת להוכיח התנהגות מצד המשיבים המהווה הטרדה מאיימת כלפיה, כמשמעות המונח בחוק מניעת הטרדה מאיימת.

יחסים עכורים גרידא בין שכנים הינה תופעה שכיחה דיה, לצערנו; אך אין היא בהכרח מצדיקה מתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

מצפייה בתמונות ובקטעי הוידאו שהוגשו, התרשמתי מסביבת מגורים מוזנחת, ללא גינון, עם לכלוך רב בסביבתה; אלא שלא ניתן לקבוע כי מקורו של מצב זה דווקא במשיבים. התמונות וקטעי הוידיאו שהוגשו אינם קושרים מי מבעלי הדין למעשים העולים כדי הטרדה מאיימת.

יתרה מזאת, גם המשיבים תיארו התנהגות טורדנית מצד המבקשת כלפיהם וכלפי ילדיהם. עולה הרושם, כי המבקשת ממהרת להגיש תלונות במשטרה על התנהגות המשיבים וילדיהם, תוך ציפיה לסביבה שקטה לחלוטין בשכונת מגורים רבויה, שבה, מן הסתם, אין שקט מוחלט, מעצם המגורים בבניין דירות.

המבקשת תשא בהוצאות כל אחד מהמשיבים בסך 600 ₪, וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק-הדין.