מיקה סמטנסקי ואח' נ' ראש הממשלה ואח'
|
בג"צ בית המשפט העליון ירושלים כבית משפט גבוה לצדק |
3239-17
24.8.2017 |
|
בפני הרכב השופטים: 1. כבוד הנשיאה מ' נאור 2. כבוד השופט ח' מלצר 3. כבטד השופט י' עמית |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
העותרים: 1. מיקה סמטנסקי 2. אידוב תורן |
המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. משרד ראש הממשלה 3. שר התחבורה 4. רשות שדות התעופה 5. יושב ראש הכנסת 6. משרד החוץ עו"ד אבישי קראוס עו"ד שי כהן |
| פסק דין | |
הנשיאה מ' נאור:
- ביום שני, 10.4.2017, ערב חג הפסח, נסגר מעבר מנחם בגין למצרים (להלן: המעבר) ליציאה של ישראלים לחצי האי סיני בעקבות החלטתו של שר התחבורה. החלטת שר התחבורה נבעה מאיום ביטחוני והסגירה הייתה צפויה להימשך עד ליום שלישי, 18.4.2017. סגירה זו מנעה מנופשים שתכננו לנסוע למצרים לחג לממש את תכניותיהם. על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו, שבה טענו העותרים, בין היתר, שסגירת המעבר פגעה בחופש התנועה שלהם ושהם מוכנים ליטול על עצמם את הסיכון הביטחוני שבמעבר למצרים, ולכן אין מקום שהמדינה תמנע זאת מהם.
- כפי שהבהרנו בתחילת הדיון בעתירה, סד הזמנים בענייננו לא הותיר אפשרות ממשית למתן סעד אפקטיבי (ראו: עמוד 1 לפרוטוקול הדיון מיום 16.4.2017). העתירה הוגשה ביום חמישי, 13.4.2017. המשיבים הגיבו לעתירה ביום שישי, 14.4.2017, ודיון על-פה התקיים לפנינו ביום ראשון, 16.4.2017. כל זאת כאשר המעבר היה צפוי להיפתח ביום שלישי, 18.4.2017 ובפועל נפתח ביום 21.4.2017. בנסיבות אלו, לא הייתה אפשרות להעניק סעד לעותרים בימי חג הפסח. בשל כך, טענו המשיבים כי אין מקום להידרש לעתירה דנן בהיותה תיאורטית (ראו: בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ''ד סד(3) 204, 232 (2011)). אולם על פי ההלכה "כאשר טבעו של הענין הוא כזה שעל-פי רוב בשל שיקולי זמן לא ניתן להכריע בו בטרם הפך לתיאורטי, ייטה בית המשפט להיזקק לו על אף היותו מנותק ממחלוקת קונקרטית המחייבת הכרעה" (שם, בעמוד 233; ראו גם: בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ''ד נג(5) 241, 250 (1999)). ההחלטה מושא העתירה, מטבעה, מוגבלת לפרק זמן קצר שעשוי לחזור על עצמו, ולפיכך ראינו להידרש אליה. על כן הוצאנו צו על תנאי בשאלת מקור הסמכות להורות על סגירת המעבר ומניעת יציאת ישראלים דרכו.
- בעיני שאלת הסמכות היא העיקר. לא השתכנעתי מטענת העותרים לפיה הם מוכנים ליטול על עצמם את הסיכון הביטחוני. לטענתם, הבחירה אם לצאת דרך המעבר למצרים היא שלהם וכך גם האחריות. אולם, אין בטענה זו כדי לבטל את חובתה ואחריותה של המדינה לפעול לשמירה על בטחון אזרחיה המעוניינים לצאת משטחה, גם אם לעתים הדבר נעשה בניגוד לרצונם. זאת, כמובן, בהינתן סמכות כדין ובהפעלת שיקול דעת. תפיסה זו של אחריות המדינה איננה חדשה והיא הובעה על ידי בית משפט זה לא אחת כאשר נדחו טיעונים כמו זה של העותרים והובהר כי "חובתה של ישראל להגן על אזרחיה. אין היא יוצאת ידי חובתה רק משום שהאזרחים מוכנים 'ליטול על עצמם את הסיכון'" (בג"ץ 4764/04 רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, פ"ד נח(5) 385, 406 (2004); ראו גם: בג"ץ 9293/01 ברקה נ' שר הביטחון, פ"ד נו(2) 509 (2002)).
- השאלה האמיתית היא סוגיית מקור הסמכות של שר התחבורה. בתגובת המשיבים לעתירה מיום 14.4.2017 נטען שהחלטת שר התחבורה התקבלה בסמכותו מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 שבו נקבע כי:
|
הפסקת הפעלתו של שדה תעופה |
6. הרשות רשאית להפסיק את הפעלתו של שדה תעופה משדות התעופה שלה לתקופה שתקבע מראש או עד למתן הודעה על ביטול ההפסקה, בתנאים ובמועדים שתקבע, והכל באישור שר התחבורה. |
כמו כן, נטען שסמכותו של השר נובעת מסעיף 2 לחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), התש"ם-1980, שבו נקבע שמתפקידיה של רשות שדות התעופה "להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את מסופי המעבר המפורטים בתוספת". בדיון על-פה שנערך המשיבים טענו שסמכותו של השר מעוגנת גם בחוק הטיס (בטחון בתעופה אזרחית), התשל"ז-1977, שבו נקבע כי:
|
תחולה מחוץ לישראל |
22. (א) כל הוראה בחוק זה או בתקנות על פיו בדבר – |
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|