מיצנגדלר נ' יעקב ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובעת לחייב את הנתבעים לפצותה בגין נזקים עקיפים (בגין השתתפות עצמית לנזק ישיר ולירידת ערך), בסך של 4,711 ₪, אשר נגרמו לה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 10.10.11, ואשר בה היו מעורבים רכב התובעת מ.ר. 6251070 (להלן: "ההונדה") ורכב מ.ר. 6124464 שהיה נהוג באותה עת על ידי הנתבע 1 (להלן: "הסיטרואן").

כמו כן מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בשכר טרחת השמאי מטעמה בסך של 2,030 ₪ כאשר עפ"י אישור התשלום שהוצג בפני לא שולם על ידי הנתבעים אף לא חלק מסכום זה.

עפ"י גירסת התובעת התאונה ארעה בעת שהיא היתה בנסיעה איטית ברחוב צר כאשר הסיטרואן חנתה בצד ימין של הכביש. לטענת התובעת בעת שהיא חלפה על פני הסיטרואן חשה לפתע חבטה בצד הימני של הרכב. לאחר שעצרה את רכבה נוכחה לדעת כי הסיטרואן פגע ברכבה עם הפינה השמאלית קדמית שלו, וזאת, למסקנתה, לאחר שהחל לצאת מהחניה במפתיע ובעוד ההונדה חולפת על פניו. התובעת אישרה כי לא ראתה את הסיטרואן זז ממקומו ולא ראתה את רגע הפגיעה, אולם מאחר והיא נסעה במסלול נסיעתה במקביל אליו, ולאור העובדה כי הפגיעה ברכבה מתחילה מהדלת הקדמית עד לאחור, לא יכולה להיות מסקנה אחרת מלבד מסקנתה כי הסיטרואן החל לפתע ביציאה מהחייה ופגע ברכבה.

לעומתה טען הנתבע כי הוא ישב ברכב עם בתו (שהינה נכה והרכב משמש אותה) והמתין לאשתו שתחזור מחנות אליה יצאה. הנתבע טען כי החנה את רכבו בצורה אלכסונית לכביש כך שהוא חסם באופן חלקי את מסלול הנסיעה. לפתע, בעת שהוא חונה במקום ומשוחח עם בתו, חש חבטה ברכבו ואז הבחין בהונדה שחלפה על פניו ו"גילחה" את הפינה השמאלית של רכבו, שבלט לתוך הכביש. משעומת הנתבע עם העובדה כי הנזק בהונדה אינו מתחיל מקדמת הרכב אלא רק מהדלת הקדמית, ציין כי ככל הנראה התובעת, לאחר שחלפה על פני הסיטרואן באופן חלקי, נאלצה לסטות ימינה בשל כך שבא מולה רכב ומדובר ברחוב צר, ולפיכך הפגיעה בהונדה אינה מקדמת הרכב.

לאחר שמיעת עדויות הנהגים בפני, אני מעדיפה את גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה. שוכנעתי מעדותה שהיתה בנסיעה ישרה בעת שחשה בחבטה בצד רכבה, ומיקום הנזק ברכבים מסתדר בצורה ברורה עם תיאורה את התרחשות התאונה. אמנם ההסבר שסיפק הנתבע מדוע הנזק ברכבה אינו מקדמתו הינו הסבר אפשרי, אולם הוא נשמע פחות סביר בעיני, מה גם שאין לו כל עיגון בראיות כי אכן הגיע רכב מול התובעת והיא אכן נאלצה לסטות ימינה.

משכך, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 4,711 ₪ בגין ההשתתפות העצמית וכן סך של 2,030 ₪ בגין שכ"ט שמאי (אשר לגביו לא ניתן כל הסבר מדוע לא נכלל בתשלום שבוצע על ידי מבטחתה, שהיא גם כן נתבעת מס' 2) ובסה"כ במלוא סכום התביעה, בסך של 7,691 ₪ (סכום משוערך) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום.

כמו כן יישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בגין אגרת משפט בסך של 750 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

על התובעת לשלם את המחצית השניה של האגרה בתוך 15 יום שאם לא כן היא תועבר לגביה.

ניתן היום, כ"ט אדר ב תשע"ד, 31 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: