מינקין נ' בוכשטוב

פסק דין

מונחת בפני תביעה ותביעה שכנגד.

רקע עובדתי;

תחילתו של ההליך, בהגשת תביעה לבית משפט לתביעות קטנות על ידי התובע, בגין יתרת תמורה חוזית המגיעה לו בגין ביצוע עבודת בניה , בהתאם לחוזה שנכרת בין הצדדים, מיום 29/10/06.

לאחר הגשת כתב ההגנה ובשים לב לטיב הטענות שהעלה הנתבע בכתב הגנתו, העבירה כב' השופטת לוקיץ' את התביעה לבית המשפט השלום בקריות ואפשרה לנתבע להגיש תביעה שכנגד.

התיק עבר לבית משפט השלום, קיבל את המספר שבכותרת והנתבע הגיש תביעה שכנגד ע"ס 76,984 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהעבודות שביצע התובע ובגין הפרת הסכם.

ההסכם בין הצדדים;

יחסי הצדדים הוסדרו בחוזה הנושא תאריך 29/10/06, החתום בידי התובע בלבד. למרות שההסכם חתום על ידי התובע, אין ספק שהחוזה מחייב את שני הצדדים. הנתבע כבר הודה שזה החוזה המחייב בין הצדדים ,למרות שאינו חתום על ידו ; ראו לעניין זה סעיף 8 לכתב ההגנה , עת ציין כי: "התובע כרת חוזה עם הנתבע בתאריך 29/10/06 רצ"ב סימונו א'".

גם בכתב התביעה שכנגד, קיימת הודאה בקיומו של ההסכם, הן בסעיף 6 ו-7 לכתב ההגנה המתוקן והן בכתב התביעה שכנגד. מכאן, ההסכם שצורף על ידי הנתבע לכתב הגנתו, הוא ההסכם המחייב בין הצדדים.

כעולה מהוראות ההסכם תמורת העבודה המוסכמת היא בסך של 41,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק ואף סוכמו המועדים לביצוע התשלומים של סכום זה. עוד מוסכם, כי העבודות יחלו לא יאוחר מ- 10/11/06 ויסתיימו להם ביום 20/12/06.

מתצהירי הצדדים מתברר שקדם לחוזה בין הצדדים העניק התובע שירות נוסף והוא שירות של מתכנן תוספת המבנה, והוא הגיש תכוניות לצורך קבלת היתר הבניה.

טענות התובע;

התובע טען, כי ביצע את העבודה במלואה, הנתבע שילם סך של 38,000 ₪ בלבד ונותר חייב את היתרה ההסכמית וכן עלות עבודות נוספות: חפירות ופינוי פסולת בסך 3,000 ₪ וכן הכנות לעבודות חשמל ואינסטלציה בסך 1,500 ₪.

משכך, העמיד את הסכום על סך 15,000 ₪.

טענות הנתבע;

הנתבע טען, כי התובע הפר את החוזה בין הצדדים, בכך שבנה את הקיר החיצוני שמאלי של הממ"ד מבלוקים ולא מבטון מזוין, על פי ההסכם בין הצדדים; לא הרכיב כנף דלת לדלת הממ"ד; לא סיים את עבודתו וכי הוועדה המקומית לא אישרה את העבודה, בשל הצורך בתיקון שביל בין הבתים וניקוי הפסולת בסביבה .

זאת ועוד, טען הנתבע, כי התובע לא העביר את קופסת בזק, כפי שהתחייב, אלא תלש את הארגז הראשי של בזק והשאיר את כל החוטים גלויים על הקיר.

עוד טען, כי הקבלן לא מילא את הטפסים הדרושים בוועדה המקומית ולא אישר את העבודה במסגרת התחייבויותיו המקוריות בתכנית ובהיתר הבנייה ואף עיכב את מסירת העבודה, לא עמד בלוח החוזי וחל עיכוב של 20 חודשים וכתוצאה מכך, הוא זכאי לפיצוי המוסכם הקבוע בחוזה.

עוד טען הנתבע, כי התובע גרם לו בהתנהגותו לנזקים כבדים וכי הסכומים שהופקדו על ידי התובע בוועדה המקומית, לצורך הבטחת פינוי הפסולת וכן עבור בנייה לפי היתר בנייה, סירבה הוועדה להחזירם לתובע עקב אי עמידת התובע בהסכם בין הצדדים.

בנוסף טען הנתבע, כי נגרמו לו הוצאות בגין תיקון כל הליקויים המפורטים בחוות הדעת מטעם המומחה של הנתבע, מר דברת.