מינייב נ' צימבליסט

החלטה

בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית. עניינה של התביעה בנזקי גוף שאירעו למבקש, בעטיה של תאונת עבודה מיום 12.8.09.

טענות הצדדים

1.המבקש טוען, כי בעניינו מתקיימים שלושת המבחנים המהווים תנאי למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית. כך לטענתו, חיסרון הכיס ממנו הוא סובל מהווה נסיבות מיוחדות המצדיקות אי הגשת חוות הדעת; קיים סיכוי סביר, כי תביעתו תתקבל, שכן המשיב חתום על הודעת הפגיעה למוסד לביטוח לאומי וכך גם, קיימת ראשית ראיה, כי נזקו מבוסס, נוכח קביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו הרפואית.

2.עוד טוען המבקש, כי הוכיח חיסרון הכיס ממנו הוא סובל באמצעות נתוני שכרו, דף חשבון עו"ש וכיוצ"ב. לפיכך, עותר המבקש למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, על המבקש נטל הוכחה כבד להראות שאין באפשרותו לממן חוות דעת מטעמו והוא לא עומד בנטל זה. המשיב כופר בטענת המבקש בדבר חיסרון כיס ומפנה בין היתר לדפי חשבון הבנק של המבקש נכון לחודש אוקטובר 2013, מהם עולה, כי הכנסותיו השנתיות מסתכמות בסך של 162,827 ₪, בעוד הוצאותיו מסתכמות בסך של 160,280 ₪, לאמור סך הכנסותיו גבוה מסך הוצאותיו. כמו כן, לטענתו, אומנם רעיית התובע פוטרה מעבודתה, אולם היא זכאית לתשלום דמי אבטלה ופיצויי פיטורין.

דיון והכרעה

1.לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה לתגובה ובכתבי הטענות, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל. ואנמק.

2.סמכות בית המשפט לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה מעוגנת בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), הקובעת - "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין...; אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

3.לצד תקנה זו, קובעת תקנה 130(א) לתקנות את סמכותו של בית המשפט למנות מומחה מטעמו - "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)".

4.ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בלינסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל (פורסם בנבו), נקבע כי "בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידי התובע להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, ואין מדובר בתביעת סרק..." [ההדגשה אינה במקור] [ראה גם רע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה (פורסם בנבו)].

5.עוד נפסק שם, כי "במקרים מיוחדים בהם חסרון כיס של התובע הוא המונע ממנו להגיש חוות דעת רפואית יכול הדבר להוות טעם מיוחד".

6.מכאן, שבבוא בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית, עליו לבחון האם מתקיימים בנסיבות העניין שני תנאים מצטברים. התנאי הראשון, קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות אי הגשת חוות הדעת, כאשר חיסרון כיס מהווה נסיבות כאמור, והתנאי השני, כי קיים יסוד לתביעה וכי אין מדובר בתביעת סרק.

7.מן הכלל אל הפרט. בענייננו, מצאתי לקבוע, כי מתקיים בעניינו של המבקש התנאי הראשון, לאמור נסיבות מיוחדות המצדיקות אי הגשת חוות הדעת, קרי חיסרון כיס. ואפרט.

8.מעיון בדפי חשבון הבנק של המבקש עולה, כי שכרו בגין חודש אוקטובר 2013 עמד על סך של 6,338 ₪ נטו ושכרו בגין חודש נובמבר 2013 עמד על סך של 6,192 ₪ נטו.

9.זאת ועוד, מ"הודעה על סיום עבודה" מיום 17.9.13 עולה, כי רעיית המבקש פוטרה מעבודתה ביום 17.10.13. המבקש הצהיר, כי הינו מפרנס יחיד.

10.למבקש בן אשר הוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי ובגינו מקבל הוא קצבה בשיעור של 2,514 ₪.

11.הוצאות התא המשפחתי של המבקש כוללות, בין היתר, דמי שכירות בשיעור של 2,700 ₪; הוצאות אחזקת הבית בשיעור של 1,400 ₪, והוצאות מחיה ולימודים. כן, למבקש החזר הלוואות בשיעור של 1,990 ₪ לחודש וכפי העולה מתצהיר המבקש התומך בבקשה, למבקש בת מנישואים קודמים, המגוררת ברוסיה, אשר הוא מסייע בהוצאות מחייתה.

12.מכאן, הגעתי לכלל מסקנה, כי נבצר מהמבקש לצרף חוות דעת מטעמו, בשל חיסרון כיס.

13.כאמור לעיל, חיסרון כיס מהווה טעם מיוחד למתן פטור מצירוף חוות דעת (רע"א 1358/12). ואולם בכך לא סגי, ועל בית המשפט לבחון האם בפי התובע טענה הראויה להישמע או שאלה רצינית שיש לדון בה.