מינוי מנהל עיזבון זמני

לפניי עתירת המבקשת למינוי מנהל עיזבון זמני אחר המנוח י' ש' ז"ל שנפטר ביום 13.2.16  (להלן: "המנוח") והותיר אחריו צוואה מיום 21.4.15 לפיה הזוכים בעיזבונו הינם המבקשת והמשיבים 3-2. (להלן: "הצוואה").

רקע בקצרה:

1. המבקשת, אלמנת בנו של המנוח, עתרה למינוי עוה"ד xxx (להלן: "עו"ד xxx") כמנהל עיזבון זמני, כפי הוראת המנוח בצוואתו.

2. היועמ"ש באפוטרופוס הכללי הודיע שאין בכוונתו להתערב בהליכים; המשיבה 3, בת זוגו של המנוח, לא הביעה עמדתה לבקשה; ואילו המשיב 2, בנו של המנוח (להלן: "המשיב") הביע התנגדותו הנחרצת לבקשה.

על פי הנטען המשיב הגיש לרשם הירושה התנגדותו לקיום צוואת המנוח רק לעניין זהות מנהל העיזבון. התנגדות זו ככל שהוגשה טרם הועברה לבית המשפט.

3. דיון במעמד המבקשת, המשיב ועו"ד xxx התקיים ביום 19.5.16. המשיבה 3 לא התייצבה לדיון אף שזומנה כדין. בתום הדיון ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב וסיכומי המשיב הוגשו אתמול.

טענות המבקשת:

4. לטענת המבקשת מינוי עו"ד xxx כמנהל העיזבון איננו עניין שולי כטענת המשיב אלא הוא "לב ליבה של הצוואה". לטענתה, לעו"ד xxx ידע מיוחד לצורך ניהול העיזבון, והצוואה כוללת הוראות לחלוקת נכסים בין יורשי המנוח על פי שיקול דעתו של עו"ד xxx שאמור לא רק לנהל העיזבון אלא אף להשלים את הפרטים שהמנוח בחר שלא להכניס לצוואה "בכוונת מכוון". מינוי עו"ד xxx כמנהל עיזבון היתה מבחינת המנוח הדרך לוודא שצוואתו תתבצע בדיוק בדרך שרצה והתכוון.

התנגדות המשיב איננה מבוססת על טיעון עובדתי כלשהו, וכלל טענותיו בעניין התנהלותו האישית והמקצועית של עו"ד xxx נטענו בעלמא ללא פירוט עובדתי ומבלי שמץ של ראיות. המשיב לא הציג טענה עובדתית ו/או משפטית כלשהי שיש בה לגרור התערבות בית המשפט בצוואת המנוח.